מאמר זה היווה את הבסיס להרצאה עבור פרוייקט “הינשוף” – ארגון שמטרתו הנגשת השכלה פיננסית וביטוחית לאוכלוסיה הבוגרת בישראל

במהלך החיים רבים מאיתנו מפתחים קריירה, מקימים משפחה ומביאים ילדים לעולם. יש לנו שאיפות אישיות, מטרות ורצונות. אנו תוצר של הידע האישי שלנו, היכולות שלנו, ההיסטוריה שלנו. ואנו גם חלק מחברה, ממשפחה ומאירועים חיצוניים, בישוב שלנו ובמדינה. בין כל הלחצים הללו, פנימיים וחיצוניים אנחנו צריכים לנווט, ומדובר במשימה לא פשוטה כלל.

האתגרים הללו מתחדדים כאשר משהו במשוואה יוצא מאיזון: זה יכול מחלה/ תאונה שלנו או של בן משפחה וזה יכול להיות שינוי במצב תעסוקתי של מי מאיתנו בתא המשפחתי.

בנקודה הזו של יציאה משיווי משקל – מאוד חשוב שיהיה לנו את הגיבוי המתאים כדי להתמודד עם הסיטואציה החדשה שנוצרה.

אז כולנו יודעים באופן כללי שביטוח בריאות זה חישוב, ואנחנו רוצים שיהיה לנו מספיק כסף לפנסיה, ושיהיה כסף לילדים, ושיהיו לנו חסכונות לכל צרה שלא תבוא.

אבל כאשר אנחנו באים לפרוט את הרצונות הללו להבנה קונקרטית, אנו נתקלים בשאלות, ובואו תשאלו את עצמכם אם אתם יכולים להשיב עליהן:

1. אני יודע שביטוחי בריאות זה חשוב, אבל האם אני יודע אילו ביטוחי בריאות לבחור, מה השמות הספציפיים של הכיסויים שאני צריך שיהיו לי?

2. יש לי חיסכון פנסיוני ואני יודע שהוא חשוב, אבל מה הוא יעד פנסיה שאליו אני צריך לכוון כדי שתהיה לי רמת חיים סבירה?

3. עם השנים אני צובר חסכונות, אבל האם הסכום שצברתי עד כה הוא באמת הסכום שהייתי צריך לצבור בגיל שלי?

גיבשתי 7 טיפים שיאפשרו לנו לגבש את התובנות הללו.

טיפ ראשון: אל תרכשו הרחבות, לפני שווידאתם שיש לכם את הבסיס

יש המון מידע בתחומים של ביטוח ופיננסים וחלק גדול ממנו מאוד מבלבל. הסיבה העיקרית היא שאין מבנה מסודר של שלבי פעולה. מה עושים קודם ומה אחר כך.

לאחרונה דיבר ד”ר משה ברקת, הממונה על ראשות שוק ההון בדיוק על הנושא הזה כאשר הציג את הרפורמה המתוכננת בביטוחי הבריאות. לדבריו: “צריך להיות סדר. קודם כל צריך לוודא שלאדם יש את הבסיס, שזו תהיה פוליסת בסיס זולה, הלחם האחיד, (רק לאחר מכן) אפשר להמשיך עם הרחבות”.

נחשוב על כך כשלבים במשחק מחשב: צריך לעבור את השלב הראשון כדי להגיע לשלב השני.

בעולם הביטוח והפיננסים התחום של דרישות מינימום מוסדר באופן חלקי בלבד: חוק פנסיה חובה, חיסכון לכל ילד, ביטוח בריאות ממלכתי, ובקרוב יהיו גם פוליסות ביטוחי בריאות עם רובד בסיס. אנחנו ניקח את היסודות הללו, ונגדיר בעצמנו את דרישות המינימום היכן שצריך.

נקפיד על העיקרון הבא: בביטוח ופיננסים דואגים קודם למינימום ההכרחי, ורק אחר כך אפשר לעבור להרחבות.

טיפ שני: ודאו שאתם חוסכים 350 ש”ח בחודש שלא למטרות הוצאה

הבסיס של עולם הביטוח, הוא לתת מענה כלכלי למצבים יקרים ובלתי צפויים. כיוון שמדובר בפתרון כספי במהותו, אפשר לומר שמרבית השאלות הביטוחיות היו מתייתרות במצב שבו הייתה לנו גישה למשאבים כלכליים משמעותיים.

מרביתנו לא מתחילים את החיים עם ירושה של מיליוני דולרים, אבל היינו רוצים להגיע למצב של רווחה כלכלית במהלך החיים, לקראת גיל הפרישה או כירושה לדורות הבאים.

הדוגמא הבאה תמחיש עבורנו כיצד ניתן להגיע להישגים כלכליים מרשימים, גם בהיעדר משאבים כספיים גדולים.

רונלד ריד הוא אמריקני שעבד בימי חייו בשתי עבודות עם שכר צנוע, כמתדלק במשך 30 שנים ולאחר מכן כשרת בבית ספר בחצי משרה.

ריד חי חיים צנועים ופיתח תחביב של השקעה במניות הזמנו הפנוי. בגיל 92 נפטר כאשר לזכותו הון בסך 8 מליון דולר.

איך צבר סכום מדהים שכזה ממשכורת מינימום? ובכן, בדיקה בתיק המניות של ריד העלתה כי השקיע ב 95 מניות אמריקאיות, מרביתן של חברות גדולות ומוכרות.

את הכספים שהשקיע לא פדה במהלך חייו, והשקעתו הנבונה במניות בפיזור רחב יחסית, הניבה לו תשואה ממוצעת של 8% בשנה.

ומה סכום ההפקדה החודשי שביצע ריד. ובכן, מדובר בהפקדה חודשית ממוצעת של 350 דולר החל מגיל 27 ולמשך 65 שנים, עד לפטירתו בגיל 92.

בעזרת סיפורו של ריד, ניתן לחלץ שתי תובנות פיננסיות מעניינות:

ראשית, אולי תופתעו לגלות אבל לקח לריד 39 שנים של השקעה כדי להגיע למליון הראשון שלו, ורק 26 שנים כדי לצבור 7 מליון נוספים. במילים אחרות, לקח לו 70% מהזמן כדי להשיג 15% מהיעד ורק 30% מהזמן כדי להשיג את שאר 85% מהיעד.

שנית, מתוך 8 מליון דולר שצבר, רק סכום זעיר יחסית של 270,000 דולרים הם תוצאה של אותה הפקדה חודשית. במילים אחרות, כמעט 97% מהצבירה נובעת מהתשואה שנצברה במהלך השנים.

הטיפ השני שלי הוא זה: אמצו את גישתו של רונלד ריד והפקידו סכום קבוע לחיסכון.

2.1: כלי פרקטי ליישום – קופת גמל להשקעה

ישנן דרכים רבות ליישום גישתו של ריד, אדון באחת לדוגמא, שמתאימה לקהל הרחב ומדובר על קופת גמל להשקעה.

לכלי הזה יש מספר יתרונות מאוד חשובים:

1. אין סכום מינימלי משמעותי שאתם חייבים שיהיה לכם, אפשר להתחיל להפקיד כמה מאות שקלים בחודש.

2. ניתן להפקיד באמצעות הוראת קבע. באופן כזה ניתן להשיג גם מיצוע של ההשקעה, כלומר הזרמה הדרגתית של כספים, וגם אוטומציה של התהליך, כאשר מחקרי כלכלה התנהגותית מראים כי עצם השימוש בהוראת קבע הופכת את החיסכון להתנהגות כלכלית ארוכת טווח

3. כל ההשקעות מפוקחות על ידי רשות שוק ההון, וזה מקטין מאוד את הסיכון שתיפלו קורבן לסוגי הונאה שונים

4. ניתן לבחור מסלולי השקעה לפי הצורך, ואין פה איזה דרישה מיוחדת לידע שאין לאדם הסביר. מה גם שהתשואות של המסלולים משוקפים באתר גמל נט של רשות שוק ההון

5. אתם מקבלים דוחות רבעוניים ושנתיים ולכן יש לכם אפשרות מעקב על הכספים

6. ניתן לנייד את קופת הגמל בין חברות שונות: באופן זה, אם אתם לא מרוצים מהשירות, האתר, המסלולים או התשואות של החברה בה בחרתם, באפשרותכם להעביר את הכספים באופן חופשי לחברה אחרת, מבלי שהדבר ייחשב לאירוע מס.

לגבי קביעת מסלול להשקעה, ניתן להתחיל עם מסלולי ברירת המחדל של בתי ההשקעות, המסלולים הכלליים, ותמיד ניתן לשנות מסלול במידת הצורך למסוכן או סולידי יותר. אפשר גם לשלב מסלולים ליצירת תמהיל אופטימלי עבורכם.

המסלולים הכלליים מתאימים לפרופיל של מרבית החוסכים ובהשקעה ארוכת טווח מגיעים לאיזור ה- 6%. דמי הניהול העומדים בממוצע על 0.7%.

להלן תשואות המסלול הכללי בקופות גמל להשקעה מתוך אתר גמל נט

טיפ שלישי: עשו ביטוח קטסטרופות, ולילדיכם גם ביטוח מחלות קשות

תחום נוסף שבו חשוב לתת מענה לכמה דברים בסיסיים הוא תחום ביטוחי הבריאות.

תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה:

ילד במשפחה אובחן כחולה בסוכרת נעורים וזקוק לתרופה יקרה שלא נמצאת כרגע בסל הבריאות. עלות התרופה 10,000 ש”ח לחודש. מעבר לעלות התרופה, ההורים מאבדים ימי עבודה רבים על מנת ללוות את הילד בטיפולים רפואיים שונים. האם יש למשפחה הממוצעת את המשאבים הכספיים להתמודד עם מקרה כזה?

יכולים להיות אלפי מצבים שונים שיכולים לפגוש אותנו במהלך החיים ואם אין לנו את המענה ברמה הביטוחית והכלכלית, אז במקום שההתמודדות תהיה ממוקדת למצב הרפואי או הנפשי, הדגש הופך להיות כלכלי כך שנוצר רובד של לחץ שבהרבה מקרים אפשר למזער אותו מאוד.

לעיון נוסף, ראו כתבה מאוד מעניינת שעשתה אושרת קוטלר על ההבדל בין שתי חולות סרטן, כאשר רק לאחת מהן יש ביטוח פרטי.

להלן רשימת הביטוחים הקריטיים אותם ניתן לרכוש דרך אחת מחברות הביטוח המסחריות:

3.1: תרופות מחוץ לסל + הרחבה לתרופות

כיסוי זה מהווה השלמה מתחייבת למה שסל הבריאות מעניק. בישראל ניתן לקבל תרופות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי כאשר התרופות נמצאות כחלק מסל הבריאות.

אחת לשנה מתכנסת ועדת הסל ומדרגת את התרופות לפי פרמטרים שונים כאשר המטרה היא להכניס לסל את התרופות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר, וזאת במסגרת התקציבית הנתונה, שעומדת היום על 500 מליון ש”ח לשנה.

בשנת 2021 הוגשה רשימה של 880 תרופות וטכנולוגיות רפואיות, שכולן חשובות מתוך שאיפה להכניס אותן לסל הבריאות ולתקצב אותן.

מתוך כל אותן תרופות נכנסו לסל 117 בלבד, כאשר השאר ממתינות להחלטת הועדה בשנה הבאה.

ביטוח התרופות מבוסס על עיקרון פשוט: תרופה שלא נכנסה לסל הבריאות עקב מגבלת תקציב, תמומן על ידי חברת הביטוח. הכיסוי למעשה הוא רחב אפילו יותר, אבל העיקרון הוא שיש תרופות חשובות שצריכות להיות בסל ומשרד הבריאות רוצה שהן יכנסו והסיבה היחידה שהן לא בפנים היא בשל הקצאה שרירותית של תקציב שאינה קשורה ישירות לחשיבות התרופה ברמה המקצועית.

מי שרוצה להתעמק במאפיני הכיסוי, מוזמן לעיין בהשוואה מפורטת שהכנתי. דעו כי יש הבדלים משמעותיים בין המוצרים. בשנת 2007 נקבעו הגדרות בסיס על ידי רשות שוק ההון ומאז ההגדרות לא עודכנו.

נוצר מצב שלמשל חלק מהחברות מרחיבות מאוד את המינימום הנדרש וחלק אחר נשארו מאחור. לכן, שווה להכיר את המוצר לפני שבוחרים חברה.

כיום יש חברות שמפצלות את מוצר התרופות מסיבות טכניות, אבל יש לרכוש את ההרחבה כי היא חלק אינטגרלי מהמוצר. בחלק מהחברות שם ההרחבה היא: תרופות בהתאמה אישית ולפעמים פשוט הרחבה לתרופות. הנה השוואה שעשיתי על ההרחבה לתרופות.

3.2: השתלות וטיפולים מיוחדים בחו”ל

כיסוי זה מאפשר גישה לביצוע ניתוחים מסוג השתלה בחו”ל. בישראל אין מספיק איברים להשתלה, במיוחד השתלת כליה. אין פה הבטחה שתקבלו את ההשתלה אבל הפוליסה הזו דואגת שהיה לכם את מקסימום הגישה לאפשרות הזו.

מניסיון אישי בניהול תביעה אני יכול להעיד על העלויות הגבוהות הנדרשות למימון השתלה. מבוטח שהמתין להשתלת לב בסן דייגו ארה”ב. המתין כ-6 חודשים לפני ההשתלה.

ההוצאות היו רבות: מחיה בבית מלון בסמוך לבית החולים, הוצאות אוכל ונסיעות עבורו ועבור אשתו, שנאלצה לעזוב עבודה בישראל, כל אלו הגיעו להוצאה חודשית של 6,700 דולר.

מעבר לכך, ההוצאות הרפואיות: החל מהטסה רפואית ועד ההליך עצמו, הכל מומן באופן מלא על ידי חברת הביטוח והביטוח המשלים של קופת החולים, אשר התחלקו חצי חצי בהוצאות. בנוסף, חברת הביטוח נתנה גמלה נוספת, בסכום שהגיע למאות אלפי שקלים. במילים פשוטות, קשה עד בלתי אפשרי לממן הוצאות כאלו באופן עצמאי והביטוח הפרטי מתגלה כקריטי במצבים אלו.

3.3: ניתוחים בחו”ל

הכיסוי הזה בעצם מאפשר לבצע כל ניתוח בחו”ל. לפעמים הדבר קריטי כי לא תמיד יש את המומחיות הנדרשת בישראל ולא תמיד יש את המכשור הרפואי הנדרש. דוגמא מוכרת היא של אהוד אולמרט, שעשה ניתוח ערמונית בחו”ל, בטכנולוגיה שלא קיימת בצורה מספקת בישראל.

גם עבור הכיסוי הזה הכנתי השוואה נרחבת ואפשר ללמוד על מאפייני המוצר.

המשותף לכל הכיסויים הללו, הוא שמדובר על הוצאות גבוהות ביותר שנעות בין עשרות אלפי למאות אלפי דולרים, ועבור האדם הממוצע, רכישת ביטוח פרטי היא הדרך היחידה לקבל גישה לרפואה מתקדמת, מורכבת ויקרה בעלות חודשית סבירה של עשרות שקלים בודדים.

3.4: ביטוח מחלות קשות לילדים

ישנו כיסוי שלתפיסתי הוא בגדר קטסטרופה אבל לא לכל קבוצת גיל. אני מדבר על ביטוח מחלות קשות לילדים. הסיבה שהביטוח הזה קריטי לילדים היא שכאשר ילד חולה במחלה קשה, כמו למשל סרטן, ההורים נפגעים כלכלית בצורה משמעותית.

הפגיעה הזו היא פגיעה כלכלית עקיפה ולכן היא לא מבוטחת. אם לאחד ההורים יש מחלה, אז לפחות יש מענה של ביטוח אבדן כושר עבודה המחליף את תלוש השכר. לעומת זאת, כאשר ילד חולה, אין בעצם שום פיצוי לתא המשפחתי על הפגיעה הכלכלית שנגרמת כתוצאה מכך לתא המשפחתי.

הפוליסה הזו, בשונה מתרופות והשתלות, היא מוצר שבו המבוטח קובע לעצמו את סכום הפיצוי. הסכום מתקבל בצורה חד פעמית במקרה של אירוע ביטוחי, אך הפוליסה נשארת בתוקף עבור מקרים נוספים. נעשה מחקר של ד”ר הדס רוזן על העלויות הנדרשות ומדובר בממוצע ב 250,000 ש”ח פגיעה כלכלית עודפת ולכן זה סכום הפיצוי המומלץ.

למידע נוסף ראו מאמר שכתבתי על הנושא

יתרון נוסף שלך הפוליסה הזו לילדים היא שהיא מאוד זולה, ונשארת קבועה עד גיל 21. בגילאים מבוגרים המוצר הזה פחות משתלם והוא הופך להיות מאוד יקר.

3.5: מי שיש לו ביטוח בפניקס – אפשר לצרף תינוקות חינם

בביטוח בריאות מסחרי יש צורך למלא הצהרת בריאות. מי שיכול להיכנס לפוליסה בלי למלא הצהרה אז יש לו יתרון ענק. בדרך כלל אין פה הנחות, אבל אני רוצה לגעת בדרך אחת שהיא מעניינת. לקוחות הפניקס יכולים לצרף ילדים 60 ימים אחרי הלידה, לפוליסה פרטית בלי הצהרת בריאות. מי שיש לו ביטוח בחברת הפניקס, חשוב שיכיר מאפיין זה ויעשה בו שימוש.

למידע נוסף ראו מאמר שכתבתי על הנושא

3.6: ביטוחים בודקים בהר הביטוח

יש אתר של משרד האוצר שנקרא הר הביטוח, ושם ניתן לקבל תמונה עבור כל הביטוחים הפרטיים.

כדי לצפות בביטוחים שלכם: נכנסים ללינק, מזינים תעודת זהות, תאריך הנפקה של תעודת זהות ועונים על 2 שאלות זיהוי. אם יש לכם ילדים, בתאריך הנפקת ת”ז הזינו את הערך “נתון חסר”.

אני מציע שתוודאו שיש לכם לכל הפחות את הביטוחים המופיעים בתמונה:

שימו לב:

1. האתר שלא תמיד מראה את הכיסוי של הרחבה לתרופות. באפשרותכם להיכנס לאתר חברת הביטוח ולוודא שהכיסוי קיים.

2. מחלות קשות הוא כיסוי קריטי לילדים עד גיל 21 וחשוב שיופיע בתיק הביטוחי של ילדיכם.

3.7: כך תימנעו מכפל ביטוחי

אחד הנושאים שרשות שוק ההון לקחה על עצמה הוא למזער את הנושא של הכפל הביטוחי. מניעת כפל היא תנאי בסיס שברוב המקרים ניתן לעמוד בו, למעט מקרים חריגים שאותם נפרט.

שימו לב, עצם העובדה שהפוליסה היא ללא כפילויות אין פירושה שהיא אופטימלית. לדוגמא – אם יש לי ביטוח חיים של מליון ש”ח ב 8 חברות שונות, זה לא כפל, כי במקרה פטירה בני משפחתי יהיו זכאים לכספים מכל החברות. אך אין זה אופטימלי כי תהיה פה עלות מאוד גבוהה של המוצר שיכולה להגיע הרבה מעבר למינימום הדרש. התמהיל של התיק הביטוחי הוא כמו מתכון, וחשוב לשמור על איזון בין המרכיבים.

התחילו מליישם את ההמלצות הביטוחיות שעליהן אנחנו מדברים. מראש אין פה יצירה של כפל עבורכם והתמהיל בנוי כך שאין בו חוסרים שישאירו אתכם באבדן כיס משמעותי.

מעבר לזה, אם אתם רוכשים מוצרים נוספים ודאו שאתם לא רוכשים שוב את אחד המוצרים שכבר קיימים לכם. ואם מדובר במוצר מסוג פיצוי, כמו ביטוח חיים או ביטוח למחלות קשות, ודאו שאינכם משלמים על המוצר מחיר מופרז.

התרשים שלפניכם נלקח ממחקר שנערך השנה וניתן לראות כי בין 20% ל-25% מהתיקים הביטוחיים מצויים בכפל. סימנתי בצהוב את סוגי הכפל המובהקים ביותר. למשל, קרוב ל 25% מתיקי הביטוח כוללים שני מוצרים מסוג ניתוחים בישראל. נדגיש, כי אין הכוונה לחפיפה מול השב”ן, אלא אך ורק למקרים בהם נרכשו פוליסות מול חברות הביטוח המסחריות.

3.8: מקרים חריגים שבהם כפל ביטוח הוא כן מצב רצוי

אתן 2 דוגמאות עיקריות: ראשית, יש מצבים שבהם רכשנו פוליסה של תרופות וזו פוליסה ישנה. אבל כשנכנסנו אליה היינו בריאים והיום אם נרכוש פוליסה חדשה יהיו לנו החרגות. אז במקרים כאלה לפעמים יש הצדקה לרכישה נוספת מבלי לבטל את המוצר הישן.

הדוגמא השנייה היא שלפעמים יש אנשים עם קולקטיב בריאות ושם יכולים להתגלות פערים ביטוחיים, זה תלוי במבנה הקולקטיב. לדוגמא, חסר בקולקטיב כיסוי הרחבה לתרופות (תרופות בהתאמה אישית). במצב כזה נשקול לרכוש בנוסף עוד כיסוי שיצור לנו חפיפה מסויימת בין המוצרים, אבל זה בגבולות הסביר ויש מחשבה מאחורי הנושא.

בכל מקרה, אתם צריכים לוודא שהפוליסות שלכם יחסית זולות ועם כיסוי רחב ואם מציעים לכם כפילות זה צריך להיות באמת עם הצדקה.

טיפ רביעי: ודאו שאתה מבוטחים בשב”ן

מדובר על בדיקה שקל יחסית לבצע. כולם רשומים באחת מארבע קופות חולים וכל אחד מכיר את קופת החולים שלו.

השיוך לקופת חולים אינו כרוך בתשלום שנגבה מכרטיס אשראי, שכן על כל אזרחי המדינה חל חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שהקופות הן המוציאות לפועל שלו.

לרוב האוכלוסייה יש ביטוח נוסף שהתשלום עבורו נגבה בכרטיס אשראי ומכונה ביטוח משלים. 80% מהאוכלוסייה כבר מבוטחת בו, וסביר להניח שגם אתם.

המינימום הנדרש פה הוא שיהיה לכם ביטוח משלים בסיסי: כללית זהב, מכבי זהב, מאוחדת עדיף, לאומית כסף.

מה שיש ברובד הזה שהופך אותו לחשוב הוא האפשרות לבחירת מנתח פרטי, שזו אפשרות שנותנת הרבה ערך מוסף, בעלות נמוכה יחסית.

מעבר למרכיב זה, קיימים עוד 50 כיסויים בערך שהם נוספים ונותנים מענה לרפואה אמבולטורית, כמו התייעצויות עם רופאים מומחים ועוד. מדובר כאן בסל ביטוחי מאוד רחב בעלות נמוכה. בשונה מהביטוח המסחרי, לא צריך למלא הצהרת בריאות והמוצר בעצם פתוח ונגיש לכולם.

כדי לבדוק מה הרובד שבו אתם מכוסים יש להיכנס לאתר קופת החולים, הנתון מופיע שם או על גבי כרטיס קופת החולים שלכם.

טיפ חמישי: בדקו את פוליסת הסיעוד שלכם

קיים קונצנזוס במערכת הבריאות בישראל, שנושא הזדקנות האוכלוסייה הוא האתגר הכי משמעותי של מערכת הבריאות.

מצב של סיעוד הופך להרבה יותר נפוץ: בשנות ה 90 היו בישראל כ-60 אלף סיעודיים (דוח ביטוח לאומי) והיום יש בסביבות 260 אלף (מקבלי קצבת סיעוד מביטוח לאומי). המשמעות של הנתון הזה היא בכך שבישראל בין 1990 ל 2020 האוכלוסייה גדלה פי 2 (מ 4.5 מליון ל 9 מליון) , אבל מקבלי קצבת הסיעוד גדלו פי 4.

מצב סיעודי הוא פועל יוצא של מאפיינים דמוגרפיים וגם עצם זה שהרמת הרפואה משתפרת, מובילה לעלייה באחוז הקשישים ומכאן לעלייה בכמות מקרי הסיעוד. בנוסף, להיות סיעודי זה עסק יקר מאוד, שעולה פי 2 או 3 מאשר קצבת זקנה רגילה.

אם פנסיונר היום יכול להסתפק ב 7,500 ש”ח קצבה חודשית. אז אם הוא הופך לסיעודי, הוא כבר צריך בין 15,000 ש”ח ל 22,500 ש”ח בחודש. המשמעות היא שצריך לתת פה מענה בשני רבדים: גם הון לפרישה שהוא נזיל ומתקיים לצד הפנסיה וגם קצבה למקרה סיעוד.

כמו-כן, משך הזמן שאדם נמצא במצב סיעודי התארך: משנתיים בממוצע ב-1990 לשש שנים בממוצע ב-2020.

במחקר של בנק ישראל נמצא כי גובה הקצבה של בין 5,500 ש”ח לסיעודי בבית ו 10,000 ש”ח לסיעודי במוסד, מאפשר המשך רמת חיים סבירה. בישראל של 2021 ניתן לרכוש ביטוח סיעודי דרך קופת החולים, ומי שמצטרף לפני גיל 49 זכאי לסכומים הללו דרך הביטוח. זה בעצם המינימום הנדרש כדי לא להתדרדר לעוני במצב של סיעוד.

בתרשים מטה, הלקוח מתוך המחקר, ניתן לראות כי לרוב מי שרכש ביטוח סיעודי אינו נמצא בחסרון כיס, ובמידה וכן, מדובר על סכומים של 4,000 שח בחודש לכל היותר, אליהם צריך להיערך ברמה הכלכלית מבעוד מועד.

הפעולה הנדרשת פה היא לרכוש ביטוח סיעודי דרך קופת החולים. אני אציין שהביטוח של הקופה נותן קצבה ל-5 שנים. בחודשים הקרובים תצא הרחבה של קצבת סיעוד לכל החיים.

לילדים עד גיל 18 יש יתרון ענק בהקשר הזה שמאפשר להם להצטרף לביטוח סיעוד בחינם. בנוסף, אם יש לאחד ההורים ביטוח סיעודי בקופה, אז כאשר נולד לכם ילד אתם יכולים לצרף אותו לביטוח הסיעודי בלי למלא הצהרת בריאות. בשאר הגילאים נדרשת הצהרת בריאות וקיימת לקופות החולים הזכות שלא לקבל אנשים לביטוח.

יש אנשים שיש להם ביטוח סיעודי פרטי דרך חברות הביטוח. הביטוחים הללו לא משווקים היום, מי שמחזיק ביטוח היום, ההמלצה הבסיסית היא לא לבטל את המוצר, כי הוא נותן יתרונות שלא ניתן לקבל דרך קופות החולים, כמו למשל כיסוי לסיעוד כתוצאה מתאונת דרכים או תאונת עבודה.

טיפ שישי: ודאו כי קרן הפנסיה שלכם עומדת בשלושת היעדים הנדרשים

קרן פנסיה היא מוצר שמספק מענה ב-3 נושאים קריטיים ויש למוצר הזה נגיעה בכל מעגל החיים והעבודה שלנו. חוסר איזון בפנסיה על מרכיביה מחייב אותנו להיערכות מחדש.

היעד הראשון שנרצה להשיג הוא קצבה סבירה לגיל פרישה. המינימום הנדרש פה הוא יעד קצבה של 7,500 ש”ח קצבה חודשית, שזה אומר סדר גודל חיסכון של 1.5 מליון ש”ח בפנסיה.

הקצבה החודשית בפני עצמה אינה מספיקה, ויש לכוון גם לסכום הוני בערך שווה, קרי 1.5 מליון ש”ח בתצורה הונית.

כדי לראות אם אתם בכיוון הנכון מבחינת היעד הזה עליכם להיכנס לאיזור האישי בו מנוהלת קרן הפנסיה שלכם ולהסתכל על הפרמטר של פנסיה חזויה צפויה. אם מופיע לכם סכום שהוא נמוך מ 7,500 ש”ח אז צריך לגבש אסטרטגיה כדי שתתקרבו כמה שיותר ליעד הזה.

פנסיה צפויה חזויה – גובה הפנסיה שתתקבל במידה ויישמר רצף ההפקדות הנוכחי:

היעד השני בפנסיה הוא כיסוי ראוי למקרה של נכות. מונח מקובל נוסף שהרבה אנשים מכירים הוא אבדן כושר עבודה, שניהם דומים במהותם. מוצר שנועד לתת מענה במקרה של הפסקת עבודה כתוצאה מתאונה או מחלה.

כיסוי לנכות בקרן הפנסיה:

היעד המינימלי הנדרש הוא כיסוי של 7,500 ש”ח במקרה של נכות מלאה. גם את היעד הזה ניתן לבדוק באתר האינטרנט של חברת הביטוח, באזור האישי שלכם.

הגדרת המינימום הנדרש יוצאת מנקודת הנחה שאתם מרוויחים בסביבות 10,000 ש”ח ברוטו בחודש.

הכיסוי צריך לתת מענה בגובה 75% מהשכר הקובע של המבוטח. הכוונה ב-“שכר קובע”: השכר שלפיו מפקיד המעסיק לקרן הפנסיה עבורכם, אמור להיות כמה שיותר דומה לברוטו שלכם.

אם למשל אתם מרוויחים בסביבות 10,000 ש”ח ברוטו והכיסוי שלכם נמוך מ 7,500 ש”ח, אז יש פה נורת הזהרה שאתם צריכים לתת לה התייחסות.

שכר קובע – ממנו נגזר הכיסוי הביטוח לנכות ושאירים:

היעד השלישי שרלוונטי לקרן פנסיה הוא כיסוי לשאירים. נקרא גם כיסוי למקרה פטירה. מדובר בכיסוי שהוא למעשה קצבה חודשית לכל החיים.

המינימום הנדרש כאן הוא 10,000 ש”ח לחודש.

כאשר הילד הצעיר ביותר של הנפטר מגיע לגיל 21, נשארת הקצבה רק לבת הזוג ואז תעמוד על 6,000 ש”ח לכל החיים. בעבר היו מסלולי ביטוח מיטיבים יותר עם בן/בת הזוג, ראו מאמרו של אלון ספונרו בנושא.

מי שאין לו קרן פנסיה אלא ביטוח מנהלים, יצטרך לתת מענה בדמות ביטוח חיים בסכום חד פעמי, למשל: מליון ש”ח למי שיש ילדים עד גיל 21, ומי שהילדים שלו עברו את גיל 21 אז 600,000 ש”ח לבת הזוג. אפשר לראות עלויות באתר של משרד האוצר המשווה ביטוחי חיים.

שימו לב שהסכום מופיע באופן מפוצל: פנסיית שאירים צפויה לאלמן/ה ובנוסף פנסיית שאירים צפויה ליתום של העמית. חיבור של שתי הסכומים הללו צריך לתת לכם 10,000 ש”ח.

כיסוי שאירים באתר חברת הביטוח:

טיפ שביעי: בדקו מה גובה הצבירה הנדרש לגילכם

מדובר בכלי עזר שמטרתו לבדוק אם אנחנו בכיוון הנכון מבחינת היעד הכלכלי שלנו. אני מתייחס פה לסך החסכונות שקיימים לנו, כולל צבירה לפנסיה, השתלמות וכל סכום אחר הרשום על השם שלנו. אני לא מדבר פה על ירושה או כסף שאנחנו אמורים לקבל וגם לא עד דירות ונכסים שאינם נזילים.

הכלי שנעשה בו שימוש הוא טבלה שבה נזין את הגיל שלנו ונראה מה הצבירה שאמורה להיות לנו בגילנו.

כאשר אנו מדברים על יעד נדרש לגיל 67 מדובר בעצם על צבירה כוללת של 3 מליון ש”ח, כאשר 1.5 מליון הולכים לפנסיה ומייצרים קצבה של 7,500 ש”ח והשאר מהווים סכום נזיל של 1.5 מליון ש”ח שאמורים לתת לנו מענה לשאר הצרכים כגון הוצאות סיעוד, הוצאות בריאות, הוצאות חד פעמיות, ירושה וכל מטרה רלוונטית אחרת.

הנה דוגמא להמחשה:

הצבירה ההונית הנדרשת לגיל 40 היא 445,000 ש”ח. הסכום הזה מראה לנו שאנו בכיוון הנכון כדי להגיע ליעד של 3 מליון ש”ח בגיל 67.

ההנחה של הטבלה הזו היא הפקדה חודשית של 2,000 שח בתשואה נטו של 5%.

מי שעבר את היעד שלו לפי גיל אז הוא בכיוון הנכון. מי שמתחת ליעד הזה, אז קודם כל עכשיו הוא מודע לזה שהוא מתחת ליעד. ושנית, הוא יכול לפתוח מוצר חיסכון כדי להשלים את הפער, או לנקוט בשורת צעדים מתאימים שיקרבו אותו קצת יותר ליעד.

לסיכום

תחום הביטוח והפיננסים עובר תהפוכות רבות ובלי שנדע לאילו יעדים אנו מכוונים, קל מאוד ללכת לאיבוד ואף לקבל החלטות שגויות והרסניות. יישום של הטיפים שעוצבו כאן יסייע לכם להכיר את דרישות המינימום בתחום ולדעת שיש לכם את המידע הדרוש כדי לעמוד בפרמטרים החשובים ביותר לכם ולבני משפחתכם.

מצאתם טעות בכתבה? רוצים לשאול או להציע משהו? כתבו לנו