הזדקנות האוכלוסייה היא משבר קיומי המאיים על ישראל לא פחות מאשר האיום האירני או הקורונה. ההבדל הוא, שמדובר באיום שלבטח יתממש וניתן לחזות כבר היום את משמעויותיו והשלכותיו על מצב האוכלוסייה בישראל.

ישראל נחשבת למדינה צעירה במושגים בינלאומיים, מה שאומר שאחוז הקשישים נמוך מאוד ביחס לשאר מדינות העולם. כך למשל, שיעור הקשישים מעל גיל 65 נמוך ב-57% מהכמות ביפן.

• לקריאה נוספת ראו כנס ים המלח ה-11 בנושא זה

אך ישראל לא צפויה להישאר מדינה צעירה לעד. תוך 20 שנה צפויה עליה של 50% במספר הקשישים בארץ ומספרם יגיע מ 920,000 איש ב-2015 ל-1,680,000 איש בשנת 2035.

• לקריאה נוספת ראו מאמר של מרכז המחקר של הכנסת בנושא

מהו העתיד הכלכלי הצפוי לאותם קשישים עתידיים, כמה מהם בוודאי קוראים מאמר זה.

הבעיה: הפנסיה הצפויה נמוכה מידי

על פי רוב המחקרים וההערכות, הפנסיה המשוערת של אותם אנשים צפויה להיות נמוכה לפחות ב 2,000 שח מאשר הנדרש לקיום מינימלי בכבוד, וזאת לאחר תשלומי ביטוח לאומי.

על פי המחקר שערך פרופ’ אביה ספיבק מאוניברסיטת בן-גוריון, יחס התחלופה לגברים צפוי להיות 38% לגברים ו-31% לנשים.

יחס תחלופה: הגדרה מקובלת בעולם לפיה פנסיה סבירה היא כזו המעניקה לפורש כ-70% ממשכורתו האחרונה ערב הפרישה לגמלאות

מחקר מעניין נוסף נערך על ידי משרד האוצר. שם הנתונים הצפויים גבוהים מעט יותר ויחס התחלופה הצפוי עומד על 46% בממוצע.

• ראו מאמר של פרופ’ אביה ספיבק בנושא זה
• מאמר משרד האוצר על יחס תחלופה בפנסיה תקציבית מול צוברת

היות והשכר הממוצע בישראל נכון לשנת 2019 עומד על 10,500 שח בחודש, הקצבה הרצויה תהיה 7,300 שח וזאת על פי העיקרון של 70% יחס תחלופה כיחס אידיאלי. לשם הפשטה נניח כי השכר הממוצע יישאר בעינו.

היות והצפי הנוכחי לפנסיה ממוצעת הוא 5,300 שח בחודש, אנו נמצאים בחסר של 2,000 שח וזו נקודת המוצא של מאמרנו.

כדי להגיע לתוספת קצבה בסך 2,000 שח בכל חודש, נדרש העמית בקרן הפנסיה לחסוך כ- 400,000 שח עד הגיעו לגיל 67 (בהנחת מקדם אקטוארי 200), מדובר בסכום משמעותי ביותר ועבור מרבית הקשישים כיום, זהו למעשה סכום בלתי ניתן להשגה.

מקדם אקטוארי: מספר המייצג את מספר החודשים שהפורש צפוי לחיות לאחר הפרישה. את המקדם מחלקים בסכום הצבירה הכולל והתוצאה מייצגת את גובה הקצבה החודשית. לדוגמא: צבירה של 1,000,000 שח עם מקדם 200 תעניק לפורש קצבה חודשית של 5,000 שח.

הפתרון: שימוש יצירתי בתוכנית חיסכון לכל ילד

כדי להתמודד עם סוגיה מורכבת זו, ברצוני להציע שימוש בפיתרון ממשלתי הקיים כבר היום וניתובו לעבר עתיד הדורות הבאים. פיתרון זה לא יפתור את הבעיה עבור דור בני ה-30 כיום, אך הוא בהחלט עשוי לסייע משמעותית לעתיד הצפוי של ילדי דור זה.

אני מדבר על לא אחרת מאשר תוכנית “חיסכון לכל ילד” הקיימת בישראל מאז ינואר 2017 ובמסגרתה חוסכת המדינה לכל ילד 50 שח בחודש למשך 18 שנה לפחות.

• למידע על התוכנית באתר משרד האוצר
• למידע על התוכנית באתר ביטוח לאומי
• למידע על התוכנית באתר כל זכות

זוהי תוכנית פשוטה לכאורה, אך מתברר כי מיצוי מלא שלה יכול להביא לתוצאות בעלות השלכה עצומה על עתיד עמנו.

נתחיל מהסוף, שימוש בכל הכלים של התוכנית תאפשר חיסכון של עד 40,000 שח לילד בגיל 21 (הנתונים לפי הנחת תשואה של 5% בשנה). אם סכום זה לא ייפדה אלא יישאר בחיסכון עד גיל הפרישה, הסכום ההוני הצפוי בגיל 67 יעמוד על 400,000 שח. אם נחלק סכום זה במקדם 200 נגיע לתוספת קצבה של 2,000 שח והרי לכם ההישג הנדרש שהוצג בתחילת המאמר.

יישום הפתרון בפועל

קצבת הילדים בישראל עומדת על 200 שח בחודש לכל ילד. מתוך סכום זה, 50 שח מוקצים אוטומטית לתוכנית חיסכון לכל ילד. ניתן להוסיף עוד 50 שח שיועברו ישירות לחיסכון והרי לכם חיסכון חודשי של 100 שקלים לכל ילד.

לתוכנית מספר מאפיינים שחשוב להכיר:

1. אין דמי ניהול עד גיל 21

2. ישנם 3 מענקים מעבר ל-100 שח הקבועים: 255 שח בגיל 3, 255 שח בגיל 12/13 (תלוי במין הילד/ה) ו-510 שח בגיל 21. סה”כ מענקים בסך 1,020 שח.

3. ניתן לחסוך את הכספים בבנק, בחברת ביטוח או בבית השקעות

4. ניתן לבחור מסלול השקעה לפי רמת סיכון (למשל: מסלול עתיר סיכון במסגרתו יושקעו מרבית הכספים במניות. לעומת זאת, מסלול עם סיכון מועט יושקע באג”ח ממשלתי או אפיק שקלי)

5. במידה ומושכים כקצבה מגיל 67 – אין מס רווחי הון על הכספים.

מיצוי מלא של מאפייני התוכנית עד גיל 21:

1. לא לגעת בכספים עד גיל 21

2. להשקיע בבית השקעות או חברת ביטוח במסלול עתיר סיכון (מסלול מניות)

3. להגדיל את ההפקדה למקסימום האפשרי, כלומר 100 שח בחודש.

מה עושים בין גיל 21 לגיל 67:

ההפקדות לתוכנית נפסקות בגיל 21 ואז יש 2 אפשרויות. אפשרות ראשונה תהיה למשוך את הסכום שנצבר ולעשות בו שימוש כזה או אחר. אפשרות שניה תהיה להמשיך לחסוך את הכספים ולתת לכסף להמשיך ולצבור תשואות.

אם מחליטים להמשיך ולחסוך את הכספים יש 2 אפשרויות נוספות: הראשונה תהיה להשאיר את הכספים באותה קופת גמל. השנייה תהיה לפדות את הסכום הצבור ולהשקיעו בדרך אחרת שעשויה להניב תשואה גבוהה יותר.

היתרונות הגלומים בשמירת הכספים

בגיל 21 ילדינו זכאים למשוך את הכספים ולעשות בהם ככל העולה על רוחם. נניח לצורך הדוגמא כי ילדיכם אינו זקוק באופן מיידי לכספים ואין לו התנגדות להפוך אותם למקור הגנה עתידי לגיל הפרישה.

עוד נניח כי תמשיכו לחסוך את הכספים באותו בית השקעות, למשל “אלטשולר שחם” במסלול עתיר סיכון (מנייתי).

על בסיס זה ראוי שנדון ביתרונות המהלך. יש כאן 4 יתרונות עיקריים

ראשית, אין מס רווחי הון במידה ונמשוך את הכסף כקצבה בגיל 67. המשמעות היא כי כל הכספים שנחסכו במהלך השנים יישארו בידי החוסך ולא יגבה מס של 25% על הרווח הריאלי. יש כאן תמריץ משמעותי לכיוון של חיסכון קצבתי לגיל הפרישה.

שנית, קופת “חיסכון לכל ילד” היא למעשה “קופת גמל להשקעה”. מוצר זה מאפשר לקיחת הלוואה בתנאים מוזלים מאוד על 80% מהחיסכון הצבור. אפשרות זו מאפשרת לחוסך ליהנות מהמשך החיסכון ומצבירת תשואות גם במצב בו הוא זקוק לחלק מהכספים לשימוש כזה או אחר.

לדוגמא: בגיל 35 הצטברו לחוסך 100,000 שח בקופה. נדרשים לו 25,000 שח למימון תואר שני. במקום לבצע פדיון ולהישאר עם 75,000 שח בלבד, באפשרותו לקחת הלוואה בריבית פריים מינוס 0.5% (נכון להיום מדובר על 1.1% שנתי) ולהחזיר את ההלוואה באופן חודשי. כך כל הכספים נשארים בקופה, צוברים תשואות ובצד השני התקבל סכום נדרש בזול ובחלוקה נוחה מבחינת ההחזר החודשי.

שלישית, אם הקופה שבה מושקעים הכספים משיגה תוצאות נמוכות יחסית, ניתן לנייד את הכספים בין בתי השקעות/ חברות ביטוח שונות. על פי תקנות שאושרו לאחרונה, ניתן לבצע ניודים עבור קופות גמל להשקעה מבלי לשלם מס. היתרון העיקרי כאן הוא ביכולת לנייד לחברות שמגיעות להישגים טובים יותר מבחינת תשואות.

• לקריאה נוספת ראו מאמר של נדב טסלר בנושא

רביעית, ניתן לעבור בין מסלולי השקעה מבלי לשלם מס. אפשרות זו מאפשרת לחוסך ליצור אסטרטגיית חיסכון ולשנות אותה מידי פעם בהתאם לצרכיו.

למשל, חוסך יכול להחליט לחסוך את כספו לפי 50% מסלול עם סיכון מוגבר (מניות) ו-50% מסלול עם סיכון נמוך (אג”ח/ שקלי) ולאזן מידי שנה את השקעתו כך שהסיכון הכולל ירד משמעותית בעוד התשואה לא בהכרח תיפגע ולעיתים אף תשתפר.

• ראו כיצד איזון תיק השקעות יהפוך את התיק שלכם לרווחי יותר ומסוכן פחות

לסיכום

הזדקנות האוכלוסייה בישראל היא משבר צפוי ובלתי נמנע. השימוש בחיסכון לכל ילד ככלי ליצירת תוספת קצבה הוא פתרון חלקי, אך חשוב ביותר בדרך להתמודדות מפוקחת עם אתגר זה. זהו צעד ראשון אך קריטי בדרך להטמעתה של חשיבה כלכלית בחיי היומיום שלנו ושל דור העתיד.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו