המלחמה נגד הכפל הביטוחי נובעת מבורות, ותעלה למבוטחים ביוקר. הגיע הזמן להבין כי אם לא נעשה סדר במושג “כפל ביטוחי”, מבוטחים רבים עלולים לבטל פוליסות חשובות ולאבד את הזכויות המגיעות להם.

מלחמת חורמה כנגד הכפל הביטוחי

החל משנת 2016 יצא אגף שוק ההון במלחמת חורמה כנגד כפל ביטוחי הבריאות. על פי הערכות משרד האוצר, הציבור הישראלי מבזבז כ-3.6 מיליארד ש”ח בשנה על פרמיות כפולות. לטענת המשרד, את הכספים יכול היה הציבור לחסוך ולהשקיע, או לרכוש בכסף זה מוצרי ביטוח שאינם כפולים ובכך לשפר את איכות התיק הביטוחי שבידיו.

אך האם מישהו במשרד האוצר, בעיתונות או במחקר דן באופן רציני בשאלה, מהו כפל ביטוח? והאם טרחו להסביר לציבור הרחב מה נכנס תחת המטריה המושגית הזו? העובדות בשטח מראות, כי מעט מאוד, אם בכלל. בפועל, מפחידים את הציבור שהוא משלם סתם וכתוצאה מכך גורמים לאנשים לוותר על כיסויים ביטוחיים חשובים.

בעיתון גלובס נכתב כך

“מהנתונים שנאספו על ידי הרשות באתר, שמתעדכן מדי חודש מול חברות הביטוח, עולה כי תופעת הכפל הביטוחי, במסגרתה מחזיק המבוטח יותר מביטוח אחד עבור אותו סוג מקרה, היא הכי נפוצה בביטוחי חיים למקרה מוות ובביטוחי תאונות אישיות”.

>>>מתוך המאמר: הציבור זורק כסף לפח: 6.5 מיליון מקרים של כפל ביטוחי

המאמר מגדיר כפל ביטוחי כהחזקה של מבוטח ביותר מביטוח אחד עבור אותו סוג מקרה. הגדרה זו נשמעת סבירה על פניה, מדוע להחזיק בשתי פוליסות המכסות את אותו מקרה ביטוחי עצמו, או כמו שהגדיר זאת סגן שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן: מדוע לשלם פעמיים על אותו הקוטג’?

אך כאן בדיוק טמונה הבעיה. אנו מניחים כי כפל הינו תשלום עודף עבור אותו מוצר. בפועל, ישנם מוצרי ביטוח רבים שבהם כפל יעניק למבוטח כיסוי גבוהה יותר ולכן הם אינם בהכרח מיותרים.

פוליסות מסוג פיצוי

הדוגמא המובהקת ביותר לכך מתקיימת בפוליסות מסוג פיצוי. פיצוי פירושו, תשלום בסכום שנקבע מראש בקרות מקרה ביטוח. מבחינה זאת, אין הבדל אם נרכוש 5 פוליסות ביטוח חיים עם פיצוי של 200,000 ש”ח לעומת פוליסה אחת המעניקה פיצוי בסך 1,000,000 ש”ח. הכיסוי בשני המקרים זהה, ומכאן שמבוטח שירוץ לבטל את ארבעת הפוליסות הנוספות פשוט יאבד חלק ניכר מזכויותיו.

ישנם אפילו ביטוחים בהם פיצול מכוון של סכום הביטוח בין שתי חברות יכול להיות חלק מתכנון סיכונים ראוי ונכון. למשל, יש שירצו לרכוש שתי פוליסות מסוג “מחלות קשות” בין שתי חברות ביטוח, כאשר גובה הפיצוי בכל חברה יעמוד על 100,000 ש”ח וזאת במקום לרכוש ביטוח בחברה אחת בלבד בגובה 200,000 ש”ח. הסיבה לכך יכולה להיות, כי יש מחלות מסויימות שאחת החברות לא תכסה, כגון: סוכרת נעורים או צנתור לב כלילי. באופן זה, ניתן ליהנות מהיתרונות ששתי הפוליסות מציעות ולפזר את הסיכון באופן ראוי.

פוליסות מסוג שיפוי

אפילו בביטוח מסוג “שיפוי” לא תמיד יהיה נכון לבטל את הפוליסה הנוספת. המושג “שיפוי” מתייחס למצב בו חברת הביטוח תעניק החזר כספי עבור מוצר או שירות רפואיים שאליו נזקק המבוטח עקב מצבו הרפואי, כגון: ניתוח, תרופה, טיפול מיוחד בחו”ל ועוד.

היות ורובן המכריע של פוליסות הבריאות הפרטיות אינן מנוסחות באופן אחיד, בהחלט ייתכנו מצבים שבהן קיימת הצדקה להחזיק בשתי פוליסות גם יחד.

אתן דוגמא להמחשה: מבוטח רכש עם השנים שתי פוליסות מסוג “תרופות מחוץ לסל”. את הפוליסה הראשונה רכש בשנת 2005 כאשר היה בריא. ואת הפוליסה השנייה רכש בסוף שנת 2016 עם החרגה לאירוע לבבי. כעת הוא מחזיק בשתי פוליסות ויש לו לכאורה “כפל ביטוחי”, איזו פוליסה תמליצו לו לבטל?

אם יבטל את הפוליסה הוותיקה, ייתכן ויימצא בחסר ביטוחי במקרה של צורך בתרופה ללב. אך אם יבטל את הפוליסה החדשה, יאבד את ההגדרת הביטוח המשופרת של פוליסה זו המעניקה כיסוי למקרים רפואיים רבים יותר בהיקף כספי רב יותר.

לצערי, ביותר מידי מקרים לא נעשית בחינה אמיתית של המצב בכללותו ואני סבור כי היעדר בחינה מדוקדקת עלולה להגיע לידי רשלנות של ממש.

צמצום כפל ביטוחי בגישה מותאמת אישיותית

אם קראתם את המאמר עד כה, ייתכן ואתם סבורים כי אני מצדד בעמדה של ריבוי כיסויים ביטוחיים, כפילויות ועודפים. אין דבר רחוק יותר מן האמת. אני באופן אישי מעדיף גישה מינימליסטית וזולה.

>>> קריאה נוספת: הכיסויים החשובים למבוטח המתחיל

יחד עם זאת, אני סבור כי לאנשים שונים מתאים הרכב ביטוחי שונה, ולכן הרכבתי שלושה מודלים לפי שלושה סוגי אישיות: החשדן, המינימליסט והקולקטיביסט. המשותף לכל המודלים הוא מזעור של כפל ביטוחי ככל הניתן. אז קראו והחליטו את סוג האישיות המתאים עבורכם.

החשדן

מתאפיין ברמת אמון נמוכה יחסית כלפי המערכת הציבורית וקופת החולים הקרובה לביתו. טיפוס זה יעדיף לשלם יותר בכל חודש כדי להיות מטופל דרך המערכת הפרטית ברובם המכריע של המקרים ובמיוחד כאשר הוא נזקק לניתוח. אם גם אתם בעלי חוש חשדני בריא, ייתכן שתעדיפו את תמהיל הכיסויים הבא:

המינימליסט

חברנו המינימליסט מאמין שחיים מאוזנים הם חיים מאושרים. טיפוס זה לא אוהב להוציא הרבה כסף על ביטוחים, אך הוא יהיה מוכן לשלם לאחר שהשתכנע שהכיסוי חשוב עבורו ובמחיר סביר. טיפוס זה מרגיש בנוח עם קופת החולים שלו והוא בסך הכל מרוצה ממערכת הבריאות בישראל. אם תיאור זה מדבר אליכם, הביטו בהרכב הכיסויים הבא:

הקולקטיביסט

טיפוס זה עובד בארגון בינוני או גדול המונה לפחות 50 עובדים. מקום העבודה שלו בדרך כלל מספיק מבוסס כדי לרכוש ביטוח בריאות מסוג “קולקטיב” באחת מחברות הביטוח. במרבית המקרים, פוליסת הקולקטיב כוללת בתוכה את כל ביטוחי הבריאות המרכזיים ולכן כל עוד הוא עובד באותו מקום עבודה, הוא יוכל להסתפק בכיסוי זה.

דף בדיקה

להלן דף בדיקה קצר באמצעותו תוכלו לברר אילו ביטוחים יש לכם ולפיו להחליט באיזה ביטוח לבחור. מומלץ לקבל את ההחלטה בעזרת סוכן הביטוח/ יועץ מוסמך

*הזן את התשובות במרובעים הצהובים

לסיכום

כפל ביטוחי הינו מצב רווח אצל מבוטחים רבים. ישנם מצבים שבהם הכפל אינו קיים בפועל (פוליסות מסוג פיצוי) וישנם מצבים אחרים שבהם קיומו של הכפל עשוי להיטיב את מצבו של המבוטח. המעוניינים להימנע ממצב כפל צריכים לבחור באחת האפשרויות שהוצגו ולשאול את עצמם, האם הם מעדיפים להסתמך על הביטוח הפרטי, או שיסתפקו בכיסויים המשלימים של קופות החולים.