אם יש לכם קרן פנסיה, מנגנון איזון אקטוארי הוא מושג שאתם חייבים להכיר. בזכות מנגנון זה מתאפשר תשלום לתביעות נכות, שאירים וכמובן קצבת הפנסיה. אם גם לכם זה נשמע כמו סינית, המאמר שלפניכם יעשה לכם סדר אחת ולתמיד.  

מאמר אורח מאת: עידן כנען

תמיד כשמגיע סוף חודש מרץ, אנו מחכים לדוחות השנתיים של קרן הפנסיה וישר אוהבים לבדוק את הסעיף המתייחס לדמי הניהול, ולהשוות לממוצע כדי לוודא כמובן שחברת הביטוח לא מנצלות אותנו.

ישר אחרי זה אנו מסתכלים על סעיף התשואה ומוודאים אם מה שהיא עשתה תואם פחות או יותר למה שקרה בשוק באותה תקופה.

אך קיים גם אלמנט נוסף המופיע בדוח המשפיע באופן ישיר על גובה היתרה שלנו בקרן ומעטים מאיתנו שמים לב אליו, ומאלה שכן שמים אליו לב, מעטים מהם מבינים את המשמעות של סעיף זה שנקרא: “מנגנון איזון אקטוארי“.

אני מניח שחלק מהקוראים נטשו כרגע, כי חשבו שהתחלתי לדבר סינית. לטובת אלה שנשארו, מקווה שאצליח להבהיר לכם בהמשך המאמר מה המשמעות של סעיף זה.
על מנת להסביר מה זה מנגנון איזון אקטוארי, יש להבין תחילה את עקרון הערבות ההדדית עליה מבוססת קרן הפנסיה.

כל העמיתים ערבים זה לזה

כשאנו מפקידים לקרן הפנסיה שלנו, אנו לא מפקידים כסף שהולך באופן ישיר לקופה שלנו, אלא אנו מפקידים לקופה אחת ענקית, המשותפת לכלל העמיתים בקרן ועל-ידי כך המבוטחים בקרן (להלן “העמיתים”) הם גם המבטחים.

כלומר אנחנו למעשה מממנים את ההוצאות השוטפות של הקרן לטובת העמיתים האחרים שנהנים מהם, שהם למעשה תשלומים בגין קצבאות של זקנה/ נכות/ שארים.

בתחילת כל שנה, הקרן מבצעת הערכה אקטוארית לגבי הסכומים שהיא עתידה לשלם כקצבאות לעמיתים במהלך השנה ובהתאם לכך מחושבים דמי הסיכון שאנו משלמים בקרן לטובת נכות ושארים.

אך מה קורה כאשר הקרן טועה בהערכה שלה וגבתה סכום גבוה מדי של דמי סיכון ונשאר עודף? או חס וחלילה גבתה סכום נמוך מדי ועכשיו צריך להשלים כסף על מנת שתוכל לשלם את התביעות?

בדיוק בשביל זה קיים המנגנון של האיזון אקטוארי על מנת לאפס את העודף/ גירעון שנוצר בקרן כתוצאה מהערכה אקטוארית שכמובן לא תואמת אחד לאחד למה שקורה במציאות.

דוגמא להמחשה: איזון אקטוארי בחיי היומיום

על מנת לפשט את הנושא אתן דוגמא מספרית פשוטה המסבירה כיצד המנגנון עובד. נניח שיש 4 שותפים הגרים באותה דירה ובתחילת השנה החליטו לפתוח קופה אליה כל אחד מהם יפריש סכום של 250 שח בחודש (סך הכל 12,000 שח בשנה) לטובת תשלומים משותפים כגון: ארנונה, חשמל, מים, ועד בית ועוד.

בסוף אותה שנה סך החשבונות שהיו צריכים לשלם הם 10,400 שח בלבד, כלומר נוצר מצב בו יש עודף של 1,600 שח בקופה. הדיירים החליטו לחלק את הסכום שווה בשווה ביניהם, כך שכל אחד קיבל חזרה 400 שח.

למעשה הדיירים נהגו פה לפי המנגנון של האיזון האקטוארי, הם עשו הערכה שנתית לגבי הסכום הכולל אותו יצטרכו לשלם בתשלומים שיהיו להם במהלך השנה וכשראו שהערכה שלהם הייתה גבוהה ממה שקרה בפועל ונוצר להם עודף (בשפה המקצועית עודף אקטוארי), הם חילקו אותו שווה בשווה ביניהם.

כמובן שאם היה מצב הפוך, בו סך התשלומים היה מסתכם נניח ב 13,000 שח, אז היה לנו חוסר בקופה (גירעון אקטוארי) ובמצב שכזה כל אחד מהדיירים היה נדרש להוסיף סכום של 250 שח כדי לסגור את החוב.

חוזרים לדו”ח הפנסיה

מהדוגמא שראינו כעת אנו למדים שמנגנון האיזון האקטוארי יכול להיות חיובי או שלילי. אם תלכו אחורה בדוחות השנתיים שלכם בקרן פנסיה בהחלט ייתכן שתגלו שבחלק מהשנים מופיע סכום חיובי בסעיף זה (כלומר קיבלתם חזרה כסף מהקרן ליתרה הצבורה שלכם) ובחלק שלילי (הקרן גבתה מכם סכום נוסף).

מקווה שעכשיו הנושא הזה הרבה יותר ברור לכם ובפעם הבאה שתיתקלו בדוח שנתי, תשימו לב למילים “מנגנון איזון אקטוארי” והפעם הוא יהיה לכם גם ברור!

הכותב הוא עידן כנען, בעל רישיון משווק פנסיוני, עובד בהראל כשש שנים בתחום הפנסיה.