כתיבת מסמך אסטרטגי למשקיע הינה פעולה חשובה ביותר עבור כל מי שמחזיק במוצר פיננסי אחד או יותר. היות וחוק פנסיה חובה קיים כבר משנת 2008, חשיבות כתיבת המסמך חלה על כל אוכלוסיית העובדים בישראל.

את רמת העניין בתחום ההשקעות ניתן לחלק באופן כללי לשני חלקים באוכלוסייה. החלק הראשון כולל את רוב האוכלוסייה כאשר המאפיין של מרבית המשקיעים היא עניין מועט עד אפסי בתחום ההשקעות.

החלק השני כולל אנשים שיש להם עניין ורצון ללמוד ולהבין בהשקעותיהם. חלק זה של האוכלוסייה שואף לדמי ניהול נמוכים יותר, משקיע או שוקל להשקיע בקופה בניהול אישי, פותח קרנות השתלמות, קורא בלוגים בנושאי פיננסים ובאופן כללי מעורה יחסית בעולם ההשקעות, לפחות ברמה בסיסית ובדרך כלל הרבה מעבר לאזרח הממוצע.

את עיקר השוני בין המשקיע הממוצע למשקיע המתעניין ניתן לסכם בשלושה מאפיינים

1. המשקיע המתעניין מטה יותר מנכסיו למסלולים מנייתיים
2. המשקיע המתעניין פותח קופת גמל בניהול אישי (IRA) או לפחות קורא עליה ויודע במה מדובר
3. המשקיע המתעניין פותח תיק השקעות עצמאי או לכל הפחות מכיר את האפשרות הזו ויודע כי ניתן להגיע דרכו לחיסכון עצום בדמי הניהול

לעומתו, את המשקיע הממוצע ניתן לאפיין גם כן בשלושה מאפיינים

1. המשקיע הממוצע נשאר עם מסלול ברירת המחדל בקרן הפנסיה שלו
2. המשקיע הממוצע נשאר במסלול הכללי בקרן ההשתלמות שלו
3. למשקיע הממוצע אין תיק השקעות עצמאי

מעבר להבדלים הללו, קיים מכנה משותף גם למשקיע הממוצע וגם למשקיע המתעניין. בדרך כלל לשניהם אין מסמך כתוב הכולל את אסטרטגיית ההשקעות שלהם ואשר כולל את תמהיל הנכסים שלהם.

במאמר זה נגדיר פורמט פשוט עבור מסמך אסטרטגי למשקיע

על מנת שהמסמך לדוגמא יהיה פשוט הוא יכלול את תמהיל ההשקעות הגנרי של המשקיע הישראלי והדגש יהיה על הנושאים שאליהם המסמך אמור להתייחס.

למען הסר ספק, המטרה איננה לייצר תמהיל השקעה אופטימלי אלא לסקור ולתת דוגמא לנושאים העיקריים עליהם יש לתת את הדעת בבואנו להציג את אסטרטגיית ההשקעות האישית שגיבשנו.

מה כולל תמהיל ההשקעה הגנרי של המשקיע הישראלי

לרוב הישראלים קיימים חסכונות בשני מוצרים: קרן פנסיה וקרן השתלמות.

בקרן הפנסיה, מסלול ברירת המחדל הוא מסלול תלוי גיל

בקרן השתלמות, מסלול ברירת המחדל הוא במסלול הכללי.

אנו נצא מנקודת הנחה כי אלו שני המוצרים הפיננסיים היחידים מהם מורכב תיק ההשקעות של הישראלי הממוצע.

בטבלה שלפניכם מוצג תמהיל ההשקעה הבסיסי שנבחר

טבלה 1 – תמהיל מוצרים בסיסי

בטבלה 1 מופיע מידע בסיסי הנוגע למוצרים הפיננסיים שברשותנו.

שם המוצר: בדוגמא שלנו מדובר על קרן פנסיה וקרן השתלמות בלבד

דמי ניהול: בקרן הפנסיה קיימים שלושה סוגים של דמי ניהול: מהפקדה, מצבירה והוצאות ניהול השקעות.

אחוז מהתיק הכולל: מתאר את אחוז הכספים בכל מוצר השקעה

יצרן: שם חברת הביטוח או בית ההשקעות שמנהלים את הכספים

מסלול השקעה: מתאר את מסלול ההשקעה שנבחר בכל מוצר פיננסי

בחרתי בחברת הראל משום שאתר האינטרנט שלהם נוח לשימוש. הבחירה היא לצורך הדוגמא בלבד ואין לי העדפה כלשהי לחברה זו על פני יצרנים אחרים בשוק.

הקריטריונים של מסמך אסטרטגי למשקיע

תמהיל ההשקעה הבסיסי שהצגנו הוא רק אחד מתוך כמה נושאים שחשוב לבחון במסמך האסטרטגי שלנו, וזו רשימת הנושאים שנרצה לבחון:

1. מה מדיניות ההשקעה לפני הפרישה
2. מה מדיניות ההשקעה אחרי הפרישה (כולל ביטוח לאומי)
3. מדיניות פיזור השקעות (עולמי/מוטה למדינה מסוימת)
4. כיסוי ביטוחי במוצרי החיסכון
5. התייחסות למס ירושה
6. התייחסות למס הכנסה
7. חשיפה לפקטורים: גודל/ערך
8. חישוב גובה דמי הניהול במוצרים
9. כמות מסלולי ההשקעה בכל מוצר פיננסי
10. הסבר על בחירת היצרנים (בכל אחד ממוצרי ההשקעה)
11. מדיניות חשיפה למדינות מתפתחות
12. דין הכספים במקרה של פטירה

הסבר קצר על כל אחד מהקריטריונים

בשלב הראשון נסקור את 12 הקריטריונים שלתפיסתי צריכים להופיע בכל מסמך של אסטרטגיה פיננסית. נסביר בקצרה למה הכוונה בכל אחד מהקריטריונים המוצעים. בפרק שלאחר מכן נתאר איך כל קריטריון בא לידי ביטוי בתמהיל ההשקעות שבחנו.

נושא 1: מה מדיניות ההשקעה לפני הפרישה

עבור החוסך הממוצע קיימים שני שלבים עיקריים. השלב הראשון הוא שלב הצבירה. לדוגמא, אדם נכנס למעגל העבודה בגיל 27 ללא צבירה ועובד במשך 40 שנים עד גיל 67 שהוא גיל הפרישה בישראל. בשלב הצבירה מוזרמים מידי חודש כספים למוצרים הפיננסיים ולא נלקחים כספים החוצה. בתקופה זו, ללא קשר למסלול ההשקעה שנבחר בקרן הפנסיה, כ-30% מהכספים בקופה מקבלים תשואה מובטחת של 5.15%.

בבואנו לתאר את שלב הצבירה נבחן את תמהיל ההשקעה של כל אחד ממוצרי ההשקעה שברשותנו. הבדיקה תתמקד באחוז ההקצאה למניות בכל מוצר מול אחוז ההקצאה לנכסים סולידיים כמו אג”ח ומזומן.

נושא 2: מה מדיניות ההשקעה אחרי הפרישה (כולל ביטוח לאומי)

השלב השני הוא שלב הפיזור (נקרא גם: תקופת התשלומים). בשלב זה אותו אדם הופך לפנסיונר ומתחיל לקבל קצבה חודשית מקרן הפנסיה. בנקודת זמן זו, גם חלק מכספי קרן ההשתלמות ימשכו אחת לחודש כדי להגדיל את הקצבה החודשית. בשלב זה התשואה המובטחת בקרן הפנסיה עולה ל-60% מסך הנכסים בתיק.

השלב השני מתאפיין גם בקבלת דמי ביטוח לאומי. כיום מדובר על 2,300 ש”ח לחודש. כאשר סכום הקצבה צמוד לשינוי במדד.

את שני המרכיבים: תשואה מובטחת של 5.15% ודמי ביטוח לאומי נמקם בחלק הסולידי של תיק ההשקעות, לצד אגרות חוב ומזומן. הסיבה לכך היא רמת הוודאות הגבוהה ורמת התנודתיות הנמוכה ששני המרכיבים הללו מתאפיינים בה.

נושא 3: מדיניות פיזור השקעות (עולמי/מוטה למדינה מסוימת)

מתוך החלק המנייתי בתיק ההשקעות שלנו, חשוב שנכיר את צורת הפיזור של תיק ההשקעות בחלוקה למדינות. עבור כל מסלול השקעה נשיב על השאלות הבאות:

1. כמה מהחלק המנייתי במסלול מוקצה למניות בישראל
2. כמה מהחלק המנייתי במסלול מוקצה למניות מחוץ לישראל (הכוונה לארצות הברית ושאר מדינות העולם יחד)

לצורך הפשטות לא נבדוק:

1. פיזור השקעות של אגרות חוב או כל כיתת נכסים שאיננה מניות
2. הפרדה בין השקעה בארצות הברית להשקעה במדינות מחוץ לארצות הברית

נושא 4: כיסוי ביטוחי במוצרי החיסכון

בחלק זה נתאר את הכיסויים הביטוחיים המהווים חלק מקרן הפנסיה: כיסוי לנכות וביטוח שאירים.

נושא 5: התייחסות למס ירושה

ישנם מוצרים פיננסיים, כמו למשל קרנות אמריקאיות בתיק השקעות בבנק או בבית השקעות, שחשופים למס ירושה במדינת האם (קרי: ארה”ב). אנו נרצה לבדוק אם המוצרים שברשותנו חשופים לסוג כזה של מס ירושה.

נזכיר כי בישראל לא חל מס ירושה על נכסים פיננסיים.

נושא 6: התייחסות למס הכנסה

באופן כללי, תלוש השכר בקרן הפנסיה כפוף למס הכנסה. יחד עם זאת, בתנאים מסוימים ועד גובה קצבה מסויים, קרן הפנסיה יכולה להיות פטורה לחלוטין ממס הכנסה.

קרן השתלמות כוללת תקרת הפקדה מסויימת שמאפשרת להפוך את המוצר כולו או לפחות חלקו הגדול לפטור לחלוטין מס רווחי הון בעת משיכה.

אנו נרצה לראות איך למזער ככל הניתן את תשלום המס במוצרים הפיננסיים שלרשותנו ובכל מקרה להבין האם אנו צפויים לשלם מס כלשהו בעת משיכת הכספים או קבלתם כקצבה.

נושא 7: חשיפה לפקטורים: גודל/ערך

על פי המחקר הכלכלי בתחום שוק ההון, נמצא כי קיימת פרמיה עבור השקעה בפקטורים גודל (הכוונה למניות קטנות) וערך (הכוונה למניות המתומחרות נמוך יחסית). אנו נרצה לראות איזה אחוז מההשקעה שלנו במניות חשוף לפקטורים אלו.

>>סרטון של פול מרימן להבנת סיכוני ההשקעה במניות ערך קטנות

נושא 8: חישוב גובה דמי הניהול במוצרים

גובה דמי הניהול הוא קריטריון שמשפיע בסופו של דבר על התשואה הכוללת של תיק ההשקעות. בחלק זה נציין את דמי הניהול עבור כל מוצר פיננסי. לאחר מכן נרצה גם להציג את דמי הניהול הכוללים של סל ההשקעות שלנו.

נושא 9: כמות מסלולי ההשקעה בכל מוצר פיננסי

אנו יוצאים מתוך הנחת עבודה שככל שתיק ההשקעות שלנו מורכב יותר, כך יהיה לנו קשה יותר לתחזק אותו ובמידה ונוריש את התיק גם שיורשים יהיה קשה לתחזק תיק מורכב ומפוצל. לאור זאת, חשוב להכיר ולציין את רמת המורכבות או הפשטות של התיק.

נושא 10: הסבר על בחירת היצרנים (בכל אחד ממוצרי ההשקעה)

אנו נרצה לציין באילו יצרנים בחרנו. יש לכך חשיבות בכמה רמות: ראשית, היצרן שבחרנו הוא במקרים רבים הגוף שמנהל את ההשקעות שלנו. שנית, לפעמים ליצרנים גדולים יש יתרון על פני יצרנים קטנים. שלישית, אם ננהל מספר מוצרים אצל אותו יצרן הדבר הופך את התיק שלנו לפשוט יותר לניהול מאשר תיק המפוצל אצל מספר יצרנים שונים.

נושא 11: מדיניות חשיפה למדינות מתפתחות

מרבית ההשקעות מתמקדות במדינות המפותחות, כלומר ארצות הברית, ישראל ומדינות המערב. המחקר מראה כי קיימת פרמיה בהקצאת חלק מהנכסים גם למדינות מתפתחות. אנו נרצה לראות מה רמת החשיפה בתיק ההשקעות שלנו לאותה קבוצה של מדינות מתפתחות.

נושא 12: דין הכספים במקרה של פטירה

אנו נרצה לדעת מה דין הכספים במקרה פטירה עבור כל מוצר השקעה שברשותנו. שאלות לדוגמא שעליהם ננסה להשיב:

1. האם המוצר הפיננסי שברשותנו מאפשר עדכון של מוטבים
2. האם במקרה של פטירה מתקיים אירוע מס
3. האם במקרה של פטירה ניתן להעביר את הכספים על שמנו או שצריך לפדות את הכספים ולהפקיד אותם מחדש

איך הקריטריונים שהצגנו באים לידי ביטוי בסל ההשקעות שלנו

כעת נבחן כל אחד מהקריטריונים שהוצגו בהתייחס לתיק ההשקעות הגנרי שלנו. נזכיר כי התיק שבחרנו הוא תיק הכולל שני מוצרים בלבד. קרן פנסיה במסלול תלוי גיל בחברת הראל וקרן השתלמות במסלול כללי בחברת הראל. בתיק המתואר אין תיק השקעה. גיל המבוטח בתיק התיאורטי הוא 40. פרטים נוספים: גבר נשוי עם 2 ילדים בגילאי 5 ו-10. אחוז החיסכון בקרן הפנסיה ובקרן ההשתלמות זהה, כלומר 50% בכל מוצר השקעה. צבירה כוללת: 500,000 ש”ח.

נושא 1: מה מדיניות ההשקעה לפני הפרישה

כספי הפנסיה בדוגמא שלנו מושקעים במסלול: הראל פנסיה – מסלול השקעה לגילאי 50 ומטה. על פי הפרסום באתר, אחוז המניות במסלול זה עומד על: 62.40% מניות.

איור 1 – תמהיל ההשקעה בקרן הפנסיה

כספי קרן ההשתלמות שלנו מושקים במסלול: הראל השתלמות מסלול כללי. על פי הפרסום באתר, אחוז המניות במסלול זה עומד על: 38.60% מניות.

איור 2 – תמהיל ההשקעה בקרן ההשתלמות

טבלה 2 – תקופת הצבירה

נושא 2: מה מדיניות ההשקעה אחרי הפרישה (כולל ביטוח לאומי)

אנו מניחים שגיל הפרישה שלנו היא 67. הפרישה שלנו מלווה בתחילת קבלת תלוש שכר מקרן הפנסיה שלנו. מסלול ההשקעה בגיל הפרישה הופך להיות: אפיק השקעה מסלול בסיסי למקבלי קצבה.

ההקצאה למניות במסלול בסיסי למקבלי קצבה הוא 14.50%.

איור 3 – אפיק השקעה מסלול בסיסי למקבלי קצבה

בקרן ההשתלמות שלנו נישאר באותו מסלול השקעה.

מרכיב נוסף הוא דמי ביטוח לאומי, אותם נחשיב למרכיב הדומה במהותו לאגרות חוב

טבלה 3 – תקופת התשלומים

נושא 3: מדיניות פיזור השקעות (עולמי/מוטה למדינה מסוימת)

כאמור, נסתכל על החלק המנייתי בלבד.

ראשית, נעיין במדדי הייחוס של קרן הפנסיה. על פי נתוני הקרן, למדד תל אביב 125 המייצג את שוק המניות הישראלי מוקצים 35% מהפלח המנייתי. המדד השני הוא מדד מניות עולמי (MSCI ACWI Index) הכולל מדינות מתפתחות ומפותחות ברחבי העולם ואליו מוקצים 65% מהפלח המנייתי.

לינק לעמוד מדדי הייחוס של מסלול השקעה לגילאי 50 ומטה

כעת נבדוק את מדדי הייחוס של קרן ההשתלמות. ניתן לראות כי מדד הייחוס של קרן ההשתלמות במסלול כללי דומה מאוד: 40% הקצאה למדד ת”א 125 ו-60% למדד MSCI ACWI Index.

לינק לעמוד מדדי הייחוס של מסלול השקעה כללי בקרן ההשתלמות

טבלה 4 –החלק המנייתי בלבד: פיזור בין ישראל לשאר העולם

מעיון בטבלה אנו לומדים כי קיימת הטיה משמעותית לשוק הישראל. לשם השוואה, בקרן מניות עולמית VT של חברת ואנגארד, נתח השוק של ישראל עומד על 0.2% בלבד.

>>קראו עוד על קרן VT ומניות בפיזור עולמי

נושא 4: כיסוי ביטוחי במוצרי החיסכון

בדוגמא שלנו, שכרו המבוטח של החוסך עומד על 10,000 ש”ח בקרן הפנסיה והמבוטח בחר במסלול ברירת מחדל בעל השם הקליט: מסלול ביטוח 75% לנכות ו- 100% לשאירים (למעט גברים המצטרפים מגיל 41 ומעלה) – מסלול ברירת המחדל.

מתוך השכר המבוטח נגזרים הכיסויים הביטוחיים בקופה. להלן הקריטריונים העיקריים שמקבלים מענה דרך המוצר הפנסיוני.

כיסוי למקרה נכות: הכיסוי לנכות עומד על 75% מהשכר המבוטח והוא 7,500 ש”ח בחודש.

שחרור: במקרה של נכות תשלם קרן הפנסיה הפקדות לחיסכון בגובה 18.5% מהשכר המבוטח כלומר בנוסף לקצבת הנכות של 7,500 ש”ח ימשיך להיות משולם גם חיסכון לגיל הפרישה בגובה 1,850 ש”ח.

כיסוי למקרה פטירה – קצבת שאירים: במקרה פטירה קרן הפנסיה תשלם 60% לבת הזוג כלומר קצבה חודשית בגובה 6,000 ש”ח. בנוסף, תשולם קצבת שאירים לילדים עד גיל 21 בגובה של 40% מהשכר המבוטח, כלומר 4,000 ש”ח בחודש עד שהילד הצעיר ביותר יגיע לגיל 21.

טבלה 5 – כיסוי ביטוחי

נושא 5: התייחסות למס ירושה

בישראל לא קיים מס ירושה. בנוסף, בדוגמא שלנו אין השקעה בקרנות אמריקאיות במסגרת תיק השקעות עצמאי. בקרן הפנסיה ובקרן ההשתלמות לא יחול מס ירושה במקרה של פטירה

טבלה 6 – חשיפה למס ירושה

נושא 6: התייחסות למס הכנסה

המטרה שלנו היא להקטין את חבות המס שלנו ככל שהחוק מתיר.

בקרן השתלמות הכספים שצברנו יהיו פטורים ממס רווח הון שכן לא הופקדו כספים העולים על התקרה הפטורה. המשמעות היא שכל משיכה בפועל מהקופה תהיה פטורה לחלוטין ממס רווח הון (מס הכנסה לא חל על קרנות השתלמות).

קרן הפנסיה שלנו תהיה כפופה למס הכנסה, אך היות ולא משכנו פיצויים בכל תקופת הצבירה, נהיה זכאים לסל פטור מלא. המשמעות היא שעד קצבה חודשית של 10,000 ש”ח לא נשלם מס הכנסה כלל.

מכיוון שקרן השתלמות היא מוצר פטור ממס עד תקרה מסוימת, כדאי לבחון הקצאת מניות דרכה על פני מוצר פיננסי אחר. לדוגמא, לחוסך יש קרן השתלמות נזילה וקופת גמל להשקעה עם סכומים דומים. קרן ההשתלמות הייתה במסלול כללי וקופת הגמל להשקעה במסלול מניות. יתכן שלאותו חוסך עדיף להקצות דווקא את קרן ההשתלמות לאפיק המנייתי וזאת כדי לייצר לעצמו יותר חיסכון פטור ממס.

טבלה 7 – חבות מס

נושא 7: חשיפה לפקטורים: גודל/ערך

על מנת שנוכל לראות האם ההשקעות שלנו במניות חשופות לחברות קטנות או מניות ערך, נסתכל במדדי הייחוס.

נתחיל ממדד הייחוס תל אביב 125. מדובר על חברות גדולות ובינוניות בישראל ולכן אין הטיה לחברות קטנות או למניות ערך.

לגבי מדד מניות עולמי (MSCI ACWI Index). כדי לבדוק במה מושקע המדד נסתכל בקרן מחקה למדד. בדף הקרן רשום כי הכספים מושקעים במניות של חברות גדולות ובינוניות. אין כאן חשיפה למניות קטנות. קיימת חשיפה למניות ערך, אך היותר ומדובר במוצר שמחקה את השוק כולו, ההיטה של מניות גדילה מבטלת את ההטיה של מניות ערך ולכן הגיוון לא מייצר פרמיה עודפת מעל פרמיית השוק.

טבלה 8 – חשיפה לפקטורים גודל וערך

נושא 8: חישוב גובה דמי הניהול במוצרים

נחשב את דמי הניהול בכל אחד מהמוצרים.

בקרן הפנסיה עלות המוצר מורכבות מ-3 סוגים של דמי ניהול: דמי ניהול מהפקדה, דמי ניהול מצבירה והוצאות ניהול השקעות. כדי לחשב את דמי הניהול הכוללים במונחי צבירה נבצע המרה של כל 1% דמי ניהול בהפקדה ל-0.05% דמי ניהול מצהירה. נוסח זה הוא המקובל היום לפי חוזר רשות שוק ההון. מבחינת חישוב מדובר בחלוקה ב-20 של דמי הניהול מהפקדה כדי לקבל את המקבילה במונחי צבירה.

לגבי הוצאות ניהול השקעות, נסתכל בנתון למסלול שבחרנו. בדוגמא של הראל ניתן למצוא את המסמך באתר החברה, תחת הכותרת: מגבלת עמלת ניהול חיצוני 2023.

>>לינק למידע עבור הוצאות ניהול השקעות במסלולי ההשקעה בקרן הפנסיה

טבלה 9 – דמי ניהול בקרן הפנסיה

בקרן ההשתלמות אין דמי ניהול מהפקדה ולכן אנו נותרים עם שני סוגי דמי ניהול בלבד: מצבירה והוצאות ניהול השקעות. דמי ניהול הממוצעים מצבירה הם 0.70%. לגבי הוצאות ניהול השקעות, את הנתונים ניתן למצוא באתר החברה תחת הכותרת: מגבלת עמלת ניהול חיצוני 2023.

ניתן לראות כי במסלול השקעה כללי הוצאות ניהול השקעות הינם: 0.22%.

טבלה 10 – דמי ניהול בקרן השתלמות

כעת נסכם את דמי הניהול הכוללים במוצרים שלנו

טבלה 11 – סיכום דמי ניהול

נושא 9: כמות מסלולי ההשקעה בכל מוצר פיננסי

במוצרים מסוג קרן פנסיה וקרן השתלמות קיימת האפשרות לפצל את התיק בין 5 מסלולי השקעה לכל היותר. בדוגמא שלנו, בחרנו במסלול השקעה אחד בלבד בכל מוצר פיננסי.

טבלה 12 – מסלולי השקעה

נושא 10: הסבר על בחירת היצרנים (בכל אחד ממוצרי ההשקעה)

בדוגמא שלנו כל מוצרי ההשקעה מרוכזים אצל יצרן אחד – הראל.

טבלה 13 – פיזור בין יצרנים

נושא 11: מדיניות חשיפה למדינות מתפתחות

אנו נבדוק את ההקצאה למדינות מתפתחות על פי מדדי הייחוס באפיק המנייתי. בקרן השתלמות מדדי הייחוס הם תל אביב 125 ומדד מניות עולמי (MSCI ACWI Index). ישראל אינה מוגדרת מדינה מתפתחת ולכן מדד תל אביב 125 אינו רלוונטי. במדד מניות עולמי מצאתי את ההקצאה למדינות מתפתחות בדף של חברת MSCI. ניתן לראות כי סין ושאר המדינות המתפתחות מהוות יחד 6.4% מהמדד.

לינק לעמוד של חברת MSCI

טבלה 14 – הקצאה למדינות מתפתחות בקרן הפנסיה

טבלה 15 – הקצאה למדינות מתפתחות בקרן ההשתלמות

נושא 12: דין הכספים במקרה של פטירה

בקרן הפנסיה, אם אירוע הפטירה לפני גיל הפרישה כלומר לפני גיל 67 תתקבל קצבת שאירים. 60% לאלמנה ו-40% לילדים. אם אירוע הפטירה יתרחש לאחר קבלת הקצבה, תהיה זכאית בת הזוג לקיצבה לכול ימי חייה, לפי האחוז שנקבע במועד הפרישה.

בקרן הפנסיה הזכאים הם השאירים כלומר בת זוג וילדים. רק במידה ואין שאירים, הכספים יועברו למוטבים. לא מתקיים אירוע מס במקרה של פטירה.

בקרן השתלמות הכספים עוברים למוטבים הרשומים הקרן, במידה ולא עודכנו מוטבים, הכספים יועברו ליורשים החוקיים (לאחר שהקופה המנהלת תקבל צוואה או צו קיום צוואה). חשוב לציין כי במקרה של העברת הכספים לא יתקיים אירוע מס. יחד עם זאת, לא ניתן לפתוח קרן השתלמות חדשה על חשבון המוטב. המוטב יצטרך לפדות את הכספים.

טבלה 16 – דין הכספים במקרה פטירה

לסיכום

במאמר זה סקרנו את הנושאים העיקריים שאליהם כדאי להתייחס במקרה של הכנת מסמך אסטרטגי למשקיע. מילוי הפורמט בתחילת המאמר הוא צעד חשוב בדרך להיכרות מעמיקה יותר עם מוצרי ההשקעה שבחרנו לעצמנו. הפורמט יאפשר לנו לבחון במהירות ויעילות את גובה דמי הניהול שאנו משלמים והאם הקצאת הנכסים שבחרנו אכן תואמת את הפרופיל שלנו כמשקיעים.

מצאתם טעות בכתבה? רוצים לשאול או להציע משהו? כתבו לנו