מאמר 45: מהו תיק השקעה מנייתי פאסיבי וכיצד לבנותו

מאמר 45: מהו תיק השקעה מנייתי פאסיבי וכיצד לבנותו

שתפו:

אחד הדברים המפתיעים בשיח על השקעות הוא כמות התשובות השונות שמתקבלות עבור השאלה: מהו תיק השקעה מנייתי פאסיבי?

על פניו, התשובה לשאלה הזו צריכה להיות די פשוטה: תיק השקעה מנייתי פאסיבי אמור לייצג את שוק המניות העולמי מבלי ליצור הטיה למניה כזו או אחרת.

הצעד הראשון – כיתת נכסים

מהמילה מנייתי אנו יכולים להוציא כי לא מדובר על שווקים אחרים שאינם מניות, ובמיוחד שוק האג”ח, הסחורות או הקריפטו.

גם כל קרנות ההשקעה האקטיביות יוצאות מהמשחק כבר בשלב זה, שכן מטרתם כלל אינו לייצג את השוק אלא להשיג עבור המשקיעים בהן תשואות גבוהות יותר מאשר מדד היחוס מולו הן נבחנות.

אנו נותרים עם קרנות פאסיביות, המכונות גם קרנות אינדקס.

לבדיקת סוכן אישית ומקיפה לתיק הביטוח והפנסיה מוזמנים להשאיר פרטים:

הצעד השני – משקל לפי שווי שוק

הצעד השני בהשקעה פאסיבית, יהיה להכריע מה המשקל שתקבל כל מניה במדד. הדרך המקובלת להכריע בסוגיה הוא להשקיע במניות לפי שווי השוק שלהן. לדוגמא, למניית אפל שווי שוק גדול ביותר, ולכן המשקל שיוקצה לה במדד עולמי יהיה גם כן הגבוה ביותר (כ-3.76% מתיק מניות עולמי).

אם במשך הזמן, שווי השוק של אפל ירד ותצמח חברה אחרת ותגיע לשווי שוק גבוה, המדד ייצג את השינוי הזה.

הרחבה
שווי שוק של חברה מורכב מכמות המניות המוצעות למכירה כפול מחיר המניה. למשל, אפל מציעה למכירה 16.07 מיליארד מניות ומחיר המניה הוא 150.60 דולר.

אם מכפילים את המספרים מקבלים 2,418 מיליארד דולר. המספר הזה מייצג את שווי השוק של חברת אפל.

שוק המניות כולו נאמד בסכום של 64,246 מיליארד דולר. ומכאן שמנית אפל, שהיא המניה הגדולה ביותר כיום, מהווה בסביבות 3.76% מהשוק העולמי.

רק לצורך השוואה, שוק המניות של מדינת ישראל כולה מהווה 0.23% משוק המניות העולמי.
במילים אחרות: שוק המניות הישראלי צריך להכפיל את עצמו 16 פעמים כדי להגיע לגודל של אפל.

הצעד השלישי – פיזור בין מדינות וסקטורים

פיזור בין מדינות

הצעד השלישי שצריך לבחון הוא איזו קרן מייצגת את שוק המניות העולמי בצורה המדויקת ביותר. אז מהמילה “עולמי” ניתן להבין כי אנו מחפשים קרן שלא תייצג מדינה אחת או יבשת אחת, אלא קרן שתתייחס לשוק המניות העולמי כמכלול. קרן כזו צריכה לכלול את כל אותן מדינות שבהן ניתן לסחור באופן מסודר במניות, קיימות 48 מדינות כאלו

בטבלה הבאה תמצאו את רשימת המדינות שיכולות להיכלל במדד עולמי:

מתוך המאמר: indexing the world

שימו לב, למשל, כי מדינה כמו רוסיה הוסרה מהרשימה בחודשים האחרונים, עקב המלחמה באוקראינה והסנקציות שהוטלו עליה לאחרונה.

יש קבוצה של מדינות, שכלל לא עומדות בתנאי הסף להשקעה בחברות שבאות מהן וקשה באופן יחסי להיחשף להשקעה במדינות אלו. למען הסר ספק, מדינות אלו לא יהיו חלק מתיק השקעה בפיזור עולמי. להלן הרשימה:

מתוך המאמר: indexing the world

פיזור בין סקטורים

כל מניה שייכת לאחד מתוך 11 סקטורים, ראו רשימה:

מקור: קרן VT באתר Morningstar

כאשר בוחנים את השינוי במשקל הסקטורים ב-200 השנים האחרונות בארה”ב ניתן לראות כי אין טעם להעדיף סקטור ספציפי ולתת לו משקל יתר שכן במשך השנים חלים שינויים רבים בחלק שיש לכל סקטור בשוק.

בתמונה: הציר האופקי מייצג את מימד הזמן. משנת 1815 ועד שנת 2010. הציר האנכי מייצג את אחוז השוק המיוחס לכל סקטור. ניתן לראות כי קיימת דינמיות רבה במשקל של כל סקטור על ציר הזמן. למשל, כוחם היחסי של סקטור התחבורה (צהוב) וסקטור הפיננסים (כתום) הצטמצם עם השנים ובמקביל נוצרו סקטורים חדשים ותפסו נפח משמעותי: תקשורת (לבן), טכנולוגיה (אפור בהיר), בריאות (אפור כהה).

מתוך המאמר: United States Stock Market in One Graph

הצעד הרביעי – כמות המניות

דוח שפורסם ב-OECD בשנת 2019, מראה כי נכון לשנת 2017, כמות המניות בבורסות ברחבי העולם עמדה על 40,903 חברות.

תיק השקעות פאסיבי יתקשה מאוד להחזיק את כל המניות הללו בקרן אחת, מה גם שאין כל ערך בהחזקה של כל המניות. ניתן להגיע לתשואה זהה ולפיזור זהה גם באמצעות דגימה של עד 10,000 מניות.

הצעד החמישי – גודל החברות

הצעד החמישי בו אנו דנים כולל אלמנט נוסף שחשוב להכיר, והוא כי ייצוג סוגי המניות השונות לא יכלול רק את המניות הגדולות ביותר, אלא ישאף לכלול גם מניות של חברות בינוניות וקטנות (Market Cap). נהוג לחלק קרנות השקעה פאסיביות, גם לגודל החברה.

סיכום ביניים

תיק השקעה מנייתי פאסיבי ייראה כך:

לבדיקת סוכן אישית ומקיפה לתיק הביטוח והפנסיה מוזמנים להשאיר פרטים:

איך ניתן להגיע לתיק השקעות כמתואר עד כה

הדרך הפשוטה ביותר המוכרת לי לייצר תוכנית שכזו היא לרכוש קרן אמריקאית שהסימול שלה הוא VT.

הקרן עצמה שייכת לחברת Vanguard אך רשימת המניות וכמה לרכוש מכול מניה מבוסס על מדד יחוס של חברת FTSE Russell. 

קראו עוד:

>> לנתוני קרן VT באתר Vanguard

>> לנתוני קרן VT באתר Morningstar

>> למידע אודות המתודולוגיה חברת FTSE Russell

כעת נבדוק איך הקרן משיגה/ מיישמת את הקריטריונים

דרכי יישום – כיתת נכסים

המטרה כאן תהיה להשיג חשיפה רחבה ככל הניתן לפלח המניות. קרן VT מושקעת 98.15% במניות.

מקור: קרן VT באתר Morningstar

דרכי יישום – משקל לפי שווי שוק

הקרן מקצה משקל במדד לפי שווי השוק הנוכחי של החברה ומעדכנת את ההקצאה אחת לרבעון בהתאם לשינוי בפועל.

בטבלה הבאה ניתן לראות את 10 החברות ששווי השוק שלהן הוא הגבוה ביותר במדד. מתוך 9,351 מניות, עשר המניות הגדולות ביותר מהוות 14.3% מתמהיל ההשקעה. נתון זה ממחיש כי קיימת הטיה משמעותית לתשואה שמייצרות מספר קטן יחסית של חברות במדד.

מקור: דף עובדות מהירות על קרן VT מתוך אתר Vanguard

דרכי יישום – פיזור בין מדינות וסקטורים

הקרן משקיעה ב-48 מדינות בכל המרחב הגיאוגרפי העולמי.

פיזור בין מדינות

בתרשים זה ניתן לראות את שמות כל המדינות שמהוות חלק מתמהיל השקעה עולמי. את המדינות השונות נהוג לסווג לפי איזור גיאוגרפי.

גרפיקה ועיבוד נתונים: אליעד תמיר

הסבר לטבלה: האחוז ליד כל מדינה מייצג את שווי השוק של המדינה במדד. היות ומדובר בקרן שתפקידה לייצג את שוק המניות העולמי, אחוזים אלו דומים מאוד לשווי השוק בפועל.

פיזור בין סקטורים

קרן VT מייצגת את משקל הסקטורים הנוכחי ברחבי העולם. ניתן לראות כי לא קיימת רמת ריכוזיות גבוהה ויש ייצוג נכבד למספר גבוה יחסית של סקטורים שונים.

גרפיקה ועיבוד נתונים: אליעד תמיר

מספר מניות בכל סקטור

בטבלה זו ניתן לראות כמה מניות שייכות לכל סקטור. נתון נוסף המופיע בטבלה הוא שווי השוק במיליוני דולרים עבור כל סקטור

 

מקור: אתר חברת  FTSE Russell עבור מדד ייחוס FTSE Global All Cap Index

דרכי יישום – כמות המניות

הקרן רכשה 9,351 חברות שונות באופן שמכסה את השוק ב 98%.

הקרן עושה שימוש בדגימה כדי לא לרכוש עודף יתר של מניות אשר בפועל אין חשיבות להחזקתן לשם ייצוג מדויק של השוק. מדובר בעיקר במניות קטנות שמתנהגות בצורה דומה אחת לשנייה.

להלן כמות המניות בחלוקה למדינות

מקור: אתר חברת  FTSE Russell עבור מדד ייחוס FTSE Global All Cap Index

הסבר: בטבלה ניתן לראות את מספר המניות שרכשה הקרן מכל מדינה כל מנת לכסות את השוק באותה מדינה. חשוב לציין כי מספר המניות שנרכשו ומספר המניות הקיימות בפועל בכל מדינה הוא שונה וכאן באה לידי ביטוי שיטת הדגימה של הקרן.

בטבלה הבאה, התחת הכותרת: Number of listed companies (מספר החברות הרשומות למסחר) תוכלו לראות את כמות המניות האמיתית שקיימות בכל מדינה, נכון לסוף שנת 2017

מקור: דו”ח ה-OECD בנושא חלוקת מניות עולמית

דרכי יישום – גודל החברות

הקרן רוכשת מניות מגדלים שונים: חברות גדולות, בינוניות וקטנות.

גרפיקה ועיבוד נתונים: אליעד תמיר

ניתן לראות כי למעלה מ 80% מהחברות במדד מוגדרות כחברות קטנות.

למרות מספרן הרב של חברות קטנות, שווי השוק הכולל של כל החברות הללו מהווה רק 7.8% מהמשקל הכולל של הקרן. המשמעות היא כי תשואת הקרן מושפעת בעיקר מהחברות הגדולות ובמידה מצומצמת מאוד מהשינויים בחברות הקטנות יותר.

מקור: דף קרן VT באתר Vanguard

לסיכום

קרן VT מעניקה ייצוג מדויק מאוד של שוק המניות העולמי. השקעה בקרן זו היא הדבר הדומה ביותר להשקעה פאסיבית בשוק המניות. מי שמעוניין להשקיע את נכסיו בצורה פאסיבית ורחבה צריך להכיר את מבנה הקרן ולראות אם תמהיל ההשקעה האישי שלו דומה לזו שהקרן מציגה. 

מצאתם טעות בכתבה? רוצים לשאול או להציע משהו? כתבו לנו

One thought on “מאמר 45: מהו תיק השקעה מנייתי פאסיבי וכיצד לבנותו

  1. חסרונות של קרנות אמריקאיות ובכללן VT:
    1. חלוקת דיבידנדים. כולל מס של 25% שיוטל על המשקיע עם קבלת הדיבידנד
    2. חשיפה למס עיזבון אמריקאי

    אפשר להחליף את VT בVWRD או בSSAC וכך לשלם מס דיבידנדים של 15% בהתאם לאמנת המס שיש בין אירלנד לארה”ב ולהימנע ממס עיזבון

Comments are closed.

Comments are closed.