*מאמר זה פורסם לראשונה בבלוג: “פנסיוני – להבין את הפנסיה” בתאריך 2 למאי 2021

מבין אירועי החיים, פרישה מעולם העבודה הוא האירוע בו מתקבלות ההחלטות הכלכליות הגורליות ביותר בנקודת הזמן הממוקדת ביותר. היות ומרבית חסכונות החיים נצברים לתקופה זו, קבלת החלטה שאינה אופטימלית יכולה להוביל להשלכות קשות לתיקון.

גם בפן של ביטוחי בריאות מדובר על תקופה יוצאת דופן בחשיבותה וזאת משני טעמים: החלטות רבות שהתקבלו בשנים עברו באות לידי דווקא בגיל הפרישה ובנוסף, נדרש תכנון צופה פני עתיד שכן נסיבות החיים משתנות דרמטית מגיל 65 ואילך.

במאמר זה אבקש להתיר חלק מהסוגיות הסבוכות העומדות בפני מרבית הפורשים באמצעות דיון בשני היבטים שלמעשה מצטלבים זה בזה: היבט כלכלי והיבט ביטוחי. נעשה זאת באמצעות הצגת האתגרים שעומדים בפני הפורש, נציע תכנון נכון יותר של מערך ההגנה הביטוחי ולבסוף נראה איך ניתן ליישם אשר למדנו באמצעות תכנון פיננסי וביטוחי שיגן עלינו מפני מרבית מצבי הקצה.

הצגת האתגרים

נקודה 1: רוב מומחי הבריאות רואים את הזדקנות האוכלוסייה כבעיה המרכזית של ישראל

ישראל של שנת 2021 שונה מהותית באתגרים בפניהם היא ניצבת מאשר מה שאפיין אותה בשנות השישים והשבעים. אנחנו עדיין נחשבים מדינה צעירה ביחס למדינות מערביות אחרות, אך קצב הזדקנות האוכלוסייה בישראל מהיר מאוד.

כך למשל, בשנת 1968 חיו בישראל 53,000 קשישים מעל גיל 75, כ-1.7% מהאוכלוסייה הכללית באותה עת.

בשנת 2017 המספר עלה ל-600,000 איש, המהווים 11.5% מהאוכלוסייה (ראו דברי שרגא הבר בעמוד 254).

הצפי הוא שנגיע תוך 15 שנים לסביבות ה-15%, כלומר 1.6 מליון איש.

באופן פרדוקסלי, ככל שרמת הבריאות בישראל טובה יותר, כך מחמירה הבעיה של הזדקנות האוכלוסייה.

באופן דומה, יש מעבר ממחלות קשות המאופיינות באחוזי פטירה גבוהים למחלות כרוניות שעלות הטיפול בהן לאורך זמן גבוה יותר ואחוזי הפטירה מהן דווקא יורד.

חולי סוכרת, תסמונת הכשל החיסוני (איידס) וחולי לב, חיים יותר ומגיעים לגילאים מבוגרים. גם מספר רב יותר של מחלות הסרטן צפויות להפוך למחלות כרוניות עם התפתחות הרפואה.

נקודה 2: הפנסיה שלנו צריכה להספיק למספר שנים רב יותר

ככל שמספר שנות החיים לאחר הפרישה עולה, כך גם הצורך לתכנן את הכספים הצבורים מתחדד בהתאם. נניח שבגיל 65 עומדים לרשותו של אדם חסכונות בסכום כולל של 1.5 מליון ש”ח.

היות ואיש אינו יודע לצפות במדויק לכמה שנות חיים יהיה צורך בכספים אלו, אנו נשארים עם שיקול המבוסס על צפי סטטיסטי בלבד.

באופן כללי ניתן לקבוע את הכלל הבא: ככל שתוחלת החיים לאחר הפרישה גבוהה יותר, כך קיים יתרון לקבלת כספים כקצבה חודשית.

לדוגמא: אם המקדם בקרן הפנסיה צופה פטירה בגיל 87, כל גיל מעבר לכך יזכה אותנו בקצבאות שאחרת לא היינו יכולים לקבל.

בשונה מהנסיך פיליפ, שנפטר בגיל 99, למרביתנו אין גב כלכלי מלכותי שיכול לממן עבורנו את 12 שנות המחיה העודפות ואנו נסמכים על קרן הפנסיה שלנו לשם כך.

נקודה 3: התבגרות האוכלוסייה הופכת את הסכנה להפוך לסיעודיים לגדולה יותר

תקופת החיים של הגיל השלישי טומנת בחובה סיכונים שונים מהותית מאלו הקיימים בגילאים צעירים יותר וזאת משני טעמים: ראשית, הצורך להגן כלכלית על הילדים משתנה ומשפיע על הרכב הביטוחים הרצוי.

למשל, בגיל 30 עד 65 נרצה להגן על התא המשפחתי באמצעות ביטוח חיים על מנת לאפשר רמת חיים דומה לשאירים במקרה של פטירה. לאחר גיל 65 הסיכון כבר עבר היות ולא התרחש מקרה הביטוח בפועל.

שנית, ישנם סיכונים חדשים שאופייניים יותר לגיל מבוגר ועיקרם: עליה בסיכוי להפוך לחולה מורכב – כזה הסובל ממספר מחלות כרוניות במקביל והסכנה להפוך לסיעודי, בדגש על מקרה סיעוד ארוך טווח כתוצאה מדמנציה או אלצהיימר.

נקודה 4: סיכוני הבריאות של הגיל המבוגר מקפיצים באחת את גובה ההוצאה החודשית

נקודות 2 ו-3 שנסקרו כעת מייצרות את האנומליה הבאה: העלייה בתוחלת החיים דוחפת אותנו להסתמך על מוצרים קצבתיים.

מצד שני, עליית הסיכון להפוך לחולה סיעודי או לחולה מורכב מגבירה את הצורך לכלול בתוכנית הפרישה שלנו סכום הוני גבוה שישמש אותנו במקרה של עליה חדה בגובה ההוצאה החודשית.

נמחיש זאת באמצעות התרחיש הבא: בני זוג פורשים בגיל 65. לכל אחד מהם 1.5 מליון ש”ח.

היות שהם צופים שיחיו שנים רבות, הם ממירים את הסכום לקצבה, שהופכת להכנסה חודשית של 7,500 ש”ח לכל אחד מהם.

בגיל 80 הופך הבעל לסיעודי ונשאר במצב זה עד לפטירתו בגיל 86.

האישה סובלת מבעיות בריאות כרוניות, כגון סוכרת ולחץ דם גבוה, אשר מחמירות גם הן מגיל 80, מה שמקפיץ את העלות החודשית על תרופות וטיפולים רפואיים.

כתוצאה מכך, חל שינוי בגובה ההוצאה החודשית של בני המשפחה.

מהוצאה חודשית של 15,000 ש”ח ברמת התא המשפחתי, עולה הסכום החל מגיל 80 ל-25,000 ש”ח בחודש וזאת לפי החלוקה הבאה:

• הוצאה חודשית נוספת של 8,000 ש”ח עבור מטפל סיעודי לבעל
• הוצאה חודשית נוספת של 2,000 ש”ח לאשה עבור תרופות וטיפולים.

בתרחיש כזה, הסכום הקצבתי לא יספיק כדי לממן הזדקנות בכבוד של בני הזוג, ויוביל ככל הנראה להסתמכות על בני משפחה ומוסדות המדינה.

נקודה 5: האפשרות לערוך שינויים בתיק ביטוחי הבריאות מצטמצם משמעותית

בפני האוכלוסייה המבוגרת עומדים מספר אתגרים בכל הנוגע לניהול התיק הביטוחי.

הבעיה הראשונה היא צמצום האפשרות לבטל פוליסות ולרכוש פוליסות אחרות. קושי זה נובע מכך שגוף האדם אינו הופך צעיר יותר ומטבע הדברים ככל שאנו מתבגרים כך עולה הסיכון לתחלואה.

היות שביטוחי בריאות פרטיים הם מוצר המבוסס על חיתום רפואי (מילוי הצהרת בריאות), אזי הסיכוי שנתקבל עם החרגות עולה באופן משמעותי.

בפועל, מרגע שאנו מתחילים לחלות, אנו הופכים ללקוחות שבויים בפוליסה האחרונה שבה בחרנו.

הבעיה השנייה היא שחברות הביטוח מתמחרות את מוצריהן באופן שונה עבור קבוצות גיל שונות.

בגיל 66 מרבית הפוליסות מתקבעות מבחינת עלות וזו בדרך-כלל יקרה מאוד.

בגילאים צעירים הבדלי הפרמיה בין המוצרים השונים זניחים יחסית ואילו בגיל מבוגר מתרחבים הפערים למאות שקלים בחודש.

נקודה 6: פוליסות הבריאות שברשותנו הופכות לקריטיות הרבה יותר בגיל מבוגר

הארכת תוחלת החיים מחד והסיכוי להפוך לחולה מורכב מאידך משפיעים מאוד על השימוש האפשרי בביטוחי הבריאות הפרטיים.

ראשית, פוליסה שעומדת לרשותנו בגיל 65 תשמש אותנו שנים רבות יותר מאשר בעבר. מי שחצה את גיל 65 מתחיל את “היום הראשון של שאירית חיו” ורק אז נכנסת פוליסת הבריאות שרכש לתפקידה האמיתי.

שנית, ככל שהטכנולוגיה הרפואית מתפתחת יותר כך הסיכוי שנשתמש בכיסויי “קטסטרופה” עולה, וזאת משום שרוב הטכנולוגיות החדשות לא נכנסות ישר לסל ויקבלו מענה, לפחות לתקופה מסויימת, רק בביטוח המסחרי.

זכרו, לקוחות מבוגרים וחולים הם הכי פחות משתלמים לחברת הביטוח ולכן זהו פרק הזמן החשוב ביותר עבורנו להיות מעוגנים בחוזה שיחייב את החברות הללו לשלם ביום פקודה.

תכנון נכון של ביטוחי הבריאות לגיל מבוגר

בגיל מבוגר, עלות הביטוח הופכת לחשובה יותר מפני שלעיתים הפרמיות כל-כך גבוהות עד שלא נותר למבוטחים ברירה אלא לגרוע את עצמם מהפוליסה או לחוות פגיעה כלכלית כתוצאה מהמשך התשלום.

למשל, זוג מבוטחים בני 66 בביטוח ניתוחים בישראל של חברת הפניקס יפרד מ-950 ש”ח בחודש רק עבור פרק זה.

המענה לשאלה, אילו ביטוחים הכרחיים לפורש חייבת לעבור דרך היכרות עם גובה הפרמיה בגילאי הקצה.

קטסטרופות

נתחיל מהכיסוי לקטסטרופות. מדובר על: תרופות מחוץ לסל, תרופות בהתאמה אישית, השתלות, ניתוחים בחו”ל. כיסויים אלו ילוו אותנו בכל גיל ומסתבר שההבדלים בגילאי הקצה אינם זניחים כלל.

ראו למשל את ההבדל בעלויות בין חברת הפניקס לחברת איילון:

מהנתונים עולה, כי זוג המבוטח בפניקס ישלם עבור ארבעת הכיסויים סכום נוסף של 188.65 ש”ח בחודש.

ניתוחים

המרכיב הבא בו נרצה להתמקד הוא פרק הניתוחים. כאן הדעות חלוקות. יש הסבורים כי ניתן להסתפק במה שמציע סל הבריאות הממלכתי או לכל היותר בהרחבה של רובד השב”ן.

בשב”ן ניתן לבחור מנתח מרשימה ולבצע את הניתוח בבית חולים פרטי. אין חולק על כך שעלות הכיסוי בשב”ן נמוכה משמעותית מרכישת ביטוח מסחרי לניתוחים.

הנה העלות החודשית המקסימלית של ביטוחי השב”ן ברובד הבסיס:

חשוב לציין כי רובד הבסיס כולל סכום השתתפות עצמית לניתוחים שהוא גבוה יחסית. השתתפות עצמית מופחתת קיימת ברובד העליון של השב”ן.

להלן העלות החודשית המקסימלית של ביטוחי השב”ן ברובד העליון:

נוסיף ונאמר כי ביטוחי השב”ן כוללים מרכיבים רבים נוספים מעבר למרכיב הניתוחים. בכל מקרה, מי שרוצה לרכוש את מרכיב הניתוחים באחת מחברות הביטוח המסחריות יכול לעשות זאת, אך מדובר בהוצאה גבוהה משמעותית, במיוחד בגילאי הקצה.

שימו לב לעלויות הביטוח לפוליסת ניתוחים מהשקל הראשון בחברות המסחריות:

>>>לקריאה נוספת על פוליסות ניתוחים מהשקל הראשון

מנתונים אלו עולה כי קיים יתרון מובהק לביטוחי השב”ן מבחינת פרמיה חודשית.

יש הסבורים כי מרכיב הניתוחים ברובד המסחרי אמנם יקר, אך חשיבותו גדולה בשל יתרונותיו היחסיים מול ביטוחי השב”ן. עבור המצדדים בגישה זו ניתן ליצור תמהיל באמצעות רכישת פוליסת ניתוחים משלימה לשב”ן, המבוססת על ביטוחי השב”ן ומרחיבה אותם במידת הצורך. גם כאן קיים מנעד רחב של עלויות, כמתואר בטבלה:

>>>לקריאה נוספת על פוליסות ניתוחים משלים שב”ן

טבלה זו ממחישה כי גם מוצר יוקרתי כמו ניתוחים בישראל אפשרי לרכישה במחיר סביר למעוניינים בכך.

כתבי שירות

כתבי השירות הרלוונטיים ביותר לגיל המבוגר הם: אבחון מהיר וניהול מקרה רפואי. היתרון מבחינת עלות של מוצרים הללו הוא שהפרמיה שלהם קבועה והן זולות יחסית (בין 10 ל-20 ש”ח לכל כיסוי). מבחינה ביטוחית מדובר בתוספות שחשיבותן קריטית לתהליך האבחון וההתמודדות עם המקרה הרפואי.

מחלות קשות

ביטוח מחלות קשות הוא ביטוח חשוב ביותר, אשר מעניק פיצוי בסכום שנקבע מראש במקרה של מחלה קשה מתוך הרשימה בפוליסה. גרסה מצומצמת יותר של ביטוח זה נקראת “פיצוי לסרטן”. מרבית הביטוחים הללו מסתיימים בגיל 75. מבחינת עלויות, מדובר בביטוח שעלותו גבוהה יחסית לאחר גיל 50. היות שמדובר בביטוח יקר בגיל מבוגר ושאינו מלווה אותנו לכל החיים, הוא לא יכלל ברשימת הכיסויים לעיל.

סיעוד

המרכיב המשמעותי האחרון הוא הביטוח הסיעודי. נכון להיום, הדרך היחידה לרכוש ביטוחים אלו היא דרך קופות החולים. רכישת פוליסה סיעודית תאפשר למבוטח לממן את העלייה החדה בהוצאות שחלה עקב כניסה למצב סיעודי לאחר גיל הפרישה.

בחודשים הקרובים תיכנס הרחבה לפוליסה של הקופות באופן שיאפשר הרחבת הכיסוי לתקופה העולה על 5 שנים – כך שתקופת הכיסוי הכוללת תעמוד על 15 שנים סך-הכל.

מבחינת עלות בקופות, ביטוחי הסיעוד נמצאים ברמת מחירים סבירה (סביבות 200 ש”ח למבוטחים מגיל 81 ומעלה). אך שימו לב: הקופות מפרסמות צפי לעליית מחירים משמעותית כבר בשנים הקרובות.

לדוגמא: מבוטח בן 81 משלם בקופת חולים כללית נכון להיום 227.15 ש”ח. ואולם, מבוטח בן 71, כלומר שיהיה בן 81 בעוד 10 שנים, צפוי לשלם סכום של 374.28 ש”ח עבור אותו המוצר.

כעת חשבו עד כמה המצב עלול להקצין. מהנתונים אנו רואים כי המוצר בקבוצת הגיל האחרונה מתייקר ב 58% כל 10 שנים. אם נמשיך את החישוב הזה, נמצא למשל שגבר בן 41 שברשותו פוליסת סיעוד, צפוי לשלם בעוד 40 שנה (כאשר יהיה בן 81 בשנת 2061) סכום של 1,417 ש”ח בחודש.

היות שמעטים האנשים שיכולים לשאת בעלויות כאלו, הפחתת הפרמיה עשויה להיות כרוכה באחת משתי הפעולות הבאות: הוזלת הפרמיה ובמקביל הקטנת היקף הכיסוי או הוזלת הפרמיה על ידי הקשחת הגדרות הפוליסה באופן שתהיה קשה יותר למימוש.

בשל אי-הודאות השוררת בתחום, הגישה הרווחת היא שלא כדאי לבטל מוצרי סיעוד שנרכשו בעבר, בין אם דרך קופת החולים ובמיוחד אם הפוליסות נרכשו דרך חברות הביטוח.

תכנון פיננסי לגיל הפרישה

מהדיון עד כה מתקבלת התמונה הבאה: פורש מעל גיל 65 צריך לקחת בחשבון שגובה ההוצאות החודשי שלו צפוי לעלות דרמטית בנקודה מסויימת של חיי הפרישה, בדרך כלל יהיה זה כתוצאה משינוי במצב הבריאותי באחד התחומים הבאים:

• התמודדות עם מחלה קשה
• הפיכה לחולה מורכב (אדם הסובל ממספר מחלות כרוניות)
• הגעה למצב סיעודי

יתר על כן, היערכות לפרישה צריכה להיתפס כאירוע משפחתי – כלומר יש לראות את הסיכון לאחד מבני הזוג כסיכון המשותף לשניהם. למשל, חייו הכלכליים של קשיש משתנים לא רק עקב הפיכתו לסיעודי, אלא גם במצב שבו הוא בריא אך אשתו הופכת לסיעודית וזקוקה לטיפול צמוד.

חלוקת המשאבים הנדרשת צריכה לקחת בחשבון את המשתנים הללו ולתת מענה ראוי לסיכונים הצפויים. נשוב לנקודה 4 מתחילת המאמר וננסה להציג אלטרנטיבה ראויה. להלן הנתונים:

• שני בני הזוג בריאים בני 65.
• שני בני הזוג נמצאים בסמוך למועד הפרישה.
• לכל אחד מבני הזוג חיסכון פנסיוני של 1.5 מליון ש”ח (שווה ערך לקצבה של 7,500 ש”ח לכל אחד).
• אין חסכונות או משאבים נוספים.
• גובה הוצאה חודשי צפוי לעמוד על בין 10,000 ש”ח ל- 15,000 ש”ח בחודש.
• צפי לקבלת קצבה מביטוח לאומי על-סך 2,000 ש”ח בחודש.

תרחיש א’: מה קורה בהיעדר תכנון למקרי קיצון

התרחיש הראשון הוא של הפיכת כל הצבירה בפנסיה לקצבה. באופן זה תיווצר קצבה חודשית של 15,000 ש”ח. תשלומי ביטוח לאומי יחסכו בתוכנית חיסכון חודשית.

להלן התרחישים העיקריים:

הערות:

• מספר חמישון כלכלי לפי דו”ח הכנסות והוצאות משק הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
• *השתמשתי במונח “סיעוד” אך מקרים מקבילים יכולים להיות: “מחלקה קשה” או הפיכה ל”חולה מורכב”.
• הוצאות סיעוד הוגדרו כתוספת הוצאה של 8,000 ש”ח בחודש. מדובר בעלות ממוצעת לצורך המחשה (על-פי דו”ח המוסד לביטוח לאומי).
• ביטוחי בריאות מתייחסים לכל הפחות לרובד הקטסטרופות, קרי: השתלות, תרופות מחוץ לסל, תרופות בהתאמה אישית, ניתוחים בחו”ל, סיעוד, שב”ן רובד בסיס.

תרחיש ב’: הורדת רמת הסיכון בעזרת תכנון מראש

היערכות מתוחכמת יותר תבנה את המערך הקצבתי באופן שיאפשר לזוג הגמלאים להימנע מהדרדרות לחמישונים 1 ו-2 וזאת בהינתן אותו מערך משאבים.

להלן הפעולות שניתן לנקוט:

• יצירת פנסיה חודשית של 5,000 ש”ח לכל פורש (סה”כ 10,000 ש”ח).
• שימוש בכספי הביטוח הלאומי לשם הוצאות שוטפות (ולא לצורכי חיסכון).
• מתוך הסכום הצבור לפנסיה, סביבות 20% ימשכו כסכום הוני. מדובר על 600,000 ש”ח בסך הכל.
• מתוך הסכום ההוני של 600,000 ש”ח תבוצע משיכה שסכומה יגיע ל-4% בשנה (סך-הכל 24,000 ש”ח כל שנה). סכום זה יחולק ל-12 תשלומים חודשיים (משיכה לשיעורין – ראו טופס לדוגמא) ויאפשר תוספת קבועה לשכר של 2,000 ש”ח בכל חודש.
• קיומם של ביטוחי בריאות הוא תנאי הכרחי להצלחת המודל.

יישום פעולות אלו יאפשר יצירה של התנאים הבאים:

• קצבה חודשית של 7,000 ש”ח (מתוך הפנסיה: 5,000 ש”ח, מתוך ביטוח לאומי: 1,000 ש”ח, מתוך משיכה לשיעורין: 1,000 ש”ח)
• סכום הוני יציב של 600,000 ש”ח – יבוא לידי שימוש במקרה של קטסטרופה רפואית

להלן התסריט המעודכן לאור השינויים:

מהטבלה המעודכנת ניתן לראות כי עם אותה כמות משאבים ניתן להימנע בקלות יחסית מהידרדרות לעוני וזאת על ידי יישום של מספר פעולות פשוטות אך קריטיות, שעיקרן:

• רכישת סל ביטוחי בריאות מתאים לגיל מבוגר (בדגש על רובד קטסטרופות וביטוח סיעודי)
• הקצאה של לכל הפחות 600,000 ש”ח לשם יצירת סל הוני – גם במחיר של ירידה מסויימת ברמת החיים לאחר הפרישה. לשם יצירת סכום הוני מתוך הפנסיה מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע (סוכן/ יועץ/ מתכנן פרישה).
• את הסל ההוני יש להשקיע במסלול שצפוי לייצר בין 4% ל-5% תשואה שנתית (רמת סיכון בינונית). לאפשרויות השקעה שונות: ראו מאמר בנושא זה באתר “הסולידית”.
• מהסל ההוני ניתן לבצע משיכה לשיעורין. במידה והחיסכון מנוהל בחברת ביטוח או בית השקעות ניתן לבקש שסכום קבוע יועבר מידי חודש לחשבון הבנק וזאת באמצעות מילוי טופס (אנונה/ משיכה לשיעורין).

לסיכום

אירוע הפרישה הוא ייחודי ודורש קבלת החלטות מושכלת וחשיבה מעמיקה. על מנת למקסם את ההנאה מתקופת חיים זאת, יש להיערך מראש לסיכונים המאפיינים אותה. היערכות נכונה וזהירה תאפשר מזעור סיכונים למינימום ההכרחי וזאת מבלי להתפשר באופן משמעותי על רמת החיים ואיכותם.

מצאתם טעות בכתבה? רוצים לשאול או להציע משהו? כתבו לנו