מאמר 20: עתיד בסכנה – במסלול הפרישה הזה קרנות הפנסיה לא רוצות שתבחרו

מאמר 20: עתיד בסכנה – במסלול הפרישה הזה קרנות הפנסיה לא רוצות שתבחרו

שתפו:

חלק ממסלולי הפרישה הקיימים אינם רווחיים עבור קרנות הפנסיה. בהיותה של הפנסיה תקנון הניתן לשינוי קיימת סכנה להרעה משמעותית של תנאי הפרישה.

הזדקנות האוכלוסייה היא נושא שמטריד מאוד את כל העוסקים בתכנון פנסיה ומערכות בריאות. במאמר שפורסם לאחרונה ב”כלכליסט” מדובר על כך שבמהלך 40 השנים האחרונות מספר האנשים המבוגרים מ־65 לכל 100 איש ביחס לאוכלוסיית גיל העבודה (20־64), גדל מ־20 ל־31. עד 2060 צפוי נתון זה להכפיל את עצמו ולהגיע ל־58.

להלן המחשה של נתוני המאמר, ניתן לראות כי תוך 40 שנה צפויה הכפלה של מספר הזכאים לקצבה

במאמר זה אבקש להראות כי חלק ממסלולי הפרישה הקיימים כיום מקטינים משמעותית את רווחיותן של קרנות הפנסיה ומפחיתים את יציבות המערכת הפנסיונית. אני סבור כי היותה של הפנסיה בישראל מוצר תקנוני יוביל בסופו של דבר לאחת משתי תוצאות אפשריות: קריסה כלכלית של קרנות הפנסיה או הרעה משמעותית של תנאי הפרישה.

איני חסיד של ביטוחי המנהלים הנמכרים כיום בישראל, אך נראה כי לאור הנתונים, ייטיב לעשות הציבור אם ישוב לפחות באופן חלקי למוצרים אלו, אשר מעוגנים בחוזה ומאפשרים תכנון כלכלי נאות שאינו בסכנת שינוי מיידית.

לבדיקת סוכן אישית ומקיפה לתיק הביטוח והפנסיה מוזמנים להשאיר פרטים:

מסלולי פרישה בקרן הפנסיה

נתחיל בכך שישנן אפשרויות פרישה רבות שלצערי לא נבחנות באופן רציני מספיק כאשר המבוטח אמור לקבל החלטה ולמלא את הטפסים לשם קבלת קצבה חודשית. למעשה ישנן 2 החלטות מרכזיות, אשר מגיעות לכדי 15 אפשרויות פרישה שונות. אפשרויות אלו מורכבות מ:

  1. בחירת גובה קצבה לבן/ בת הזוג (3 אפשרויות)
  2. בחירת מספר תשלומים מובטחים למוטבים (5 אפשרויות)

את הדוגמאות אבסס על נתוני היסוד הבאים:

להלן אפשרויות הקצבה הקיימות לעמית זה. ניתן לראות כי האפשרות להצליב בין משך ההבטחה לבין שיעור הפנסיה לשאירים מקימה לעמית 15 אפשרויות כאשר בכל אחת מהן תתקבל קצבה חודשית שונה.

משך הבטחה (הגדרה): מספר החודשים במהלכם תשלם קרן הפנסיה קצבאות, גם במקרה של פטירת הפנסיונר.

שיעור פנסיה לשאירי פנסיונר (הגדרה): גובה הקצבה שתשולם לשאירים (בת זוג וילדים עד גיל 21) במקרה של פטירת הפנסיונר. התשלום יינתן לכל חיי בת הזוג.

להלן טבלת אפשרויות הפרישה על פי הנתונים שהצגנו. התוצאות לקוחות מתוך מחשבון “אלמגור”, הזמין באתר הראל.

>> לצפייה במחשבון הפרישה של “הראל” לחצו כאן

שימו לב כי ניתן להצליב בין משך הבטחת התשלומים לבין שיעור הפנסיה לשאירי פנסיונר.

אציין כי בפועל ניתן לבחור אחוזי קצבה לאלמנה בכל הטווח שבין 30% ל-100% מה שמגדיל עוד יותר את מרחב האפשרויות, אך למען הפשטות אנו נישאר עם המסלולים העיקריים.

כפי שניתן לראות, גובה הקצבה נקבע לא רק בהתאם לסכום הצבירה הראשוני, אלא גם בהתאם למסלול הפרישה שנבחר. כך למשל, מסלול ללא הבטחה ועם 30% לאלמנה יעניק לפורש קצבה חודשית של 5,783 ש”ח ואילו מסלול עם 240 גמלאות ו-100% לאלמנה יעניק 4,911 ש”ח בלבד. מכאן שעלות המסלול האחרון הינה כהפרש הקצבה בין המסלול הבסיסי לבין המסלול שנבחר, קרי 872 ש”ח לחודש.

להלן העלויות לפי המסלולים:

הסבר:  העלויות המופיעות בטבלה מחושבות לפי ההפרש בין אפשרות הקצבה הנמוכה ביותר, לבין שאר אפשרויות הקצבה המוצעות.

על אותו משקל של עלות חודשית למסלול, ניתן להציג את השוני בין המסלולים כפונקציה של הבדלים בין מקדמי ההמרה לכל מסלול. כיוון שסכום הצבירה הינו מליון ש”ח, נחלקו עם גובה הקצבה החודשית בכל אחת מהאפשרויות וכך נלמד מהו מקדם ההמרה שמתקבל. למשל, אם נחלק מליון ב- 5,783 ש”ח (מסלול בסיסי) נגיע ל- 173.

בטבלה שלפנינו ניתן לראות כי המקדמים נעים בין 173 ל- 204, הכל בהתאם למסלול הפרישה שנבחר.

כעת אנו יכולים להתחיל ולבחון כדאיות מסלול זה או אחר, האחד ביחס לשני.

מבין שלל נקודות ההתייחסות הקיימות נבחן את המסלולים לאור רמת אי-כדאיותן לקרנות הפנסיה. המסלול עם רמת הודאות הגבוהה ביותר לעמית הוא המסלול הכי פחות משתלם לקרן הפנסיה. רמת הודאות הינה פונקציה של גובה התשלומים המובטחים.

נסביר:

נניח שהפנסיונר בחר מסלול המעניק 100% לאלמנה ו-0 תשלומים מובטחים. במקרה כזה, אם אלמנת הפנסיונר תלך לעולמה לפניו או זמן קצר אחריו, כל הכסף שנצבר יישאר בקרן הפנסיה וישמש עמיתים אחרים בקרן. לשיטתי, מסלול זה מעניק ודאות מועטה עבור העמית.

מן הצד השני, אם בחר העמית במסלול המעניק 240 גמלאות מובטחות, גם במקרה של פטירת הזוג, סכום הקצבה ישולם בתשלום חד פעמי למוטבים והכסף יצא מרשותה של קרן הפנסיה. לשיטתי, מסלול זה מעניק ודאות רבה לעמית.

חשוב לציין: הסכום ההוני שיקבלו המוטבים לא מתקבל כתוצאה מהכפלה של יתרת התשלומים המובטחים. בתקנון התקני קיים מקדם שלפיו נקבע סכום ההיוון.

לדוגמא: קצבה של 5,000 ₪ הכוללת 240 תשלומים מובטחים תינתן למוטבים לפי 5,000 כפול 169.75 (ולא 240) = 848,750 ש”ח.

להלן טבלת המקדמים להמחשה

מתוך תקנון תקני, הלמן אלדובי 4.2018, עמוד 133, נספח ו’ – מקדמים להיוון יתרת התשלומים המובטחים. לחצו כאן לתקנון המלא

להלן טבלה הממחישה את התשלום החד פעמי שישולם למוטבים שנבחרו, במקרה של פטירה מיידית של שני בני הזוג.

טבלה זו ממחישה היטב, עד כמה משמעותי בחירת המסלול מנקודת מבט זו. באפשרויות ללא הבטחה, ישלום סכום אפסי, ואילו בחירה של 240 גמלאות עם 30% לאלמנה יעלה לקרן הפנסיה בכל מקרה כ-900,000 שקלים.

נציין כי נקודת מבטנו אינה מה המסלול הרצוי ביותר לעמית ובני משפחתו, אלא איזה מסלול אינו משתלם ברמת הודאות הגבוהה ביותר עבור קרן הפנסיה ועבור שאר המבוטחים בקרן.

נמחיש זאת בעוד דרך, ונקזז את מליון השקלים המהווים את סכום הצבירה ההוני בקרן הפנסיה

בטבלה הנ”ל ניתן לראות כי במקרה של פטירת הפורש ובת זוגו, יוצא מחזקת הפנסיונר סכום של מליון ש”ח ועובר לקרן הפנסיה. לעומת זאת, בחירה של 240 גמלאות עם 30% לאלמנה, מייצר הפסד של 100,000 ש”ח בלבד שכן 900,000 ש”ח חוזרים למוטבים בצורה של סכום כסף הוני. מכאן שמסלול זה מייצר ודאות רבה לפנסיונר ובני משפחתו.

סיכום ביניים: מצאנו כי המסלול ההפסדי ביותר עבור קרן הפנסיה הוא מסלול 240 גמלאות עם 30% לבת הזוג. בחירה במסלול זה פירושה תשלום ודאי של 900,000 ש”ח מטעם קרן הפנסיה. מעניין לציין, כי אם מסתכלים על עלותו החודשית של מסלול זה, הוא אינו היקר ביותר, אלא ה-8 בלבד מתוך 15 מסלולים אפשריים.

טבלה זו מציגה את העלות החודשית של מסלולי הפרישה. ניתן לראות כי המסלול שמייצר את רמת הוודאות הרבה ביותר אינו בהכרח המסלול היקר ביותר.

מחשבות על אקטואריה עתידית

מה ניתן להסיק מנתונים אלו? על פי התחשיב שערכנו, בחירה במסלול פרישה של 240 קצבאות מובטחות בשילוב 30% קצבה לאלמנה, הינה הפסדית לקרן הפנסיה. משמעות אפשרית אחת היא, כי בחירה במסלול זה על ידי מספר רב של עמיתים עלולה לגרום לקריסה של מודל הפרישה הקיים כיום בישראל או לכל הפחות לערעור המאזן האקטוארי של קרן הפנסיה.

נציין כי קרן פנסיה הינה מוצר תקנוני ועל כן ניתן לשנות את תנאיה לפי מידע חדש שמתקבל ולהחילו על כלל המבוטחים. להלן מספר כלים שלדעתי יאפשרו לקרן הפנסיה להפחית את רמת הסיכון.

אפשרות 1: הפחתת הגיל המקסימלי לקבלת תשלומים מובטחים

נכון להיום לא ניתן לבחור מסלול מבטיח קצבה אם סך התשלומים שישולמו עולה על גיל 87 של המבוטח. למשל: פורש בן 70 אינו יכול לבחור הבטחה של 240 תשלומים (20 שנה) שכן, גילו בצירוף הבטחת התשלומים הינה 90 ואילו המקסימום הוא גיל 87. מבוטח זה יוכל לבחור לכל היותר במסלול המבטיח 180 גמלאות. ככל שהגיל המקסימלי יקטן, כך יוחמרו התנאים לקבלת תשלומים מובטחים וחברת הביטוח תתחייב לסכום נמוך יותר.

אפשרות 2: העלאת הגיל המינימלי לקבלת קצבה

כיום הגיל המינימלי לפרישה הינו 60. ככל שיעלה גיל המינימום כך יצומצמו שנות התשלום הפוטנציאלי לפורש ובני משפחתו.

אפשרות 3: ביטול התשלום ההוני של הקצבאות המובטחות:

על פי התקנון, במקרה של פטירת הפנסיונר ובהיעדר שאירים, ישולם סכום הקצבאות המובטח כסכום הוני. ניתן לעבור ממודל זה של תשלום חד פעמי למודל קצבתי במסגרתו ישולם הסכום כקצבה חודשית למוטבים/ יורשים. וזאת בדומה למקובל במרבית ביטוחי המנהלים.

אפשרות 4: העלאת תעריפי המסלולים לפרישה

עלות המסלולים על פי התחשיב שערכנו נע בין 0 ש”ח ל- 872 ש”ח. שינוי בתעריפים יאפשר מאזן חדש בין היצע המסלולים לביקוש עבורם.

אפשרות 5: העלאת מקדמים

הקצבה הראשונית נגזרת מהמקדם שנקבע. שינוי מקדם יפחית את גובה הקצבה ובכך יאפשר לאזן את סך החבויות של חברת הביטוח למבוטח ובני משפחתו

אפשרות 6: מניעת השילוב בין גובה קצבאות מובטח לאחוז קצבה לבת הזוג

קרנות הפנסיה מאפשרות הצלבה בין המסלולים הללו. ביטוחי המנהלים אינם מאפשרים הצלבה והדבר מאפשר תמחור מדויק יותר של המוצר הפנסיוני.

יישום של הפרמטרים שהוצגו להלן יוביל לפגיעה בזכויות המבוטחים וזאת בתמורה ליצירת מוצר מאוזן יותר באופן כללי. יש לזכור כי קרן הפנסיה מבוססת על סבסוד הדדי בין עמיתי הקרן. החלטות שיתקבלו לטובת כלל המבוטחים עשויות לפגוע במבוטחים מסוימים ומן הצד השני, החלטות שיטיבו עם אחדים עלולות לפגוע במידה זו או אחרת ברבים.

להלן מספר מסקנות עד כה:

  1. מבין מסלולי הפרישה הקיימים, ישנם מספר מסלולים שרווחיותם לקרן הפנסיה קטנה מאוד.
  2. קרן הפנסיה מבוססת על סבסוד עמיתים ומכאן שאת הפגיעה יספגו עמיתים אחרים החברים בקרן. יש בכך כדי לערער את יציבות המערך הפנסיוני כולו.
  3. קרן הפנסיה מבוססת על תקנון תקני והיא אינה חוזית ולכן קיימת אפשרות חוקית לביצוע שינויים בתקנון, באופן שיקטין את זכויות המבוטחים כפי שהם קיימים היום.

מסקנות אלו מחייבות אותנו לבחון מחדש את האלטרנטיבה של ביטוח המנהלים. בניגוד לפנסיה, ביטוח זה מבוסס על חוזה בין חברת הביטוח למבוטח. את התנאים בחוזה לא ניתן לשנות, וזאת ללא קשר למצב השוק. כך למשל, בקרן הפנסיה ניתן תיאורטית לבטל מסלול של 240 קצבאות מובטחות. בביטוח מנהלים, אם מסלול זה מופיע בתנאי הפוליסה, אזי כי המסלול יישאר ולא יהיה ניתן לבטלו בשום מצב, גם אם המסלול יתברר כבלתי רווחי עבור חברת הביטוח.

Comments are closed.