לפני מספר שבועות קיימתי שיחה עם בר נעמני עבור הפודקאסט ידע שווה כסף. שוחחנו על מספר נושאים חשובים בתחום ביטוחי הבריאות. למי שלא שמע, או מעוניין בגרסת המאמר של שיחתנו, הרי היא לפניכם בצירוף הרחבות ומראי מקום.

תודה מקרב לב לבר, שהוא מראיין מוכשר וסייע לי בבחירת נושאי השיחה ומיקוד הדיון.

פתיח: מה מהות הביטוח?

השאלה הראשונה שבה עסקנו קשורה למהות הביטוח בכלל, וביטוחי בריאות באופן ספציפי.

התחלנו והגדרנו מה לא נכלל תחת ההגדרה הבסיסית של ביטוח:

1. ביטוח לא מיועד לגרום לנו להתעשר

2. ביטוח לא יכול לגדר אותנו מפני כל סיכוני החיים

3. ביטוח לא מיועד לסייע לנו במקרים בהם ההכנסה השוטפת שלנו מאפשרת מענה לצורך

אם אנחנו מסכימים על שלושת המשפטים הללו, הצלחנו לצמצם את הגדרת הביטוח במידה רבה. הדבר חשוב כיוון שביטוחים יכולים להגיע לעלויות גבוהות מאוד לתא המשפחתי ובמקום לקנות הגנה אנו מייצרים הוצאה נוספת. כל שקל שמוקדש לביטוח עודף יכול היה להיות מוקדש לחיסכון ולייצר לנו שכבת הגנה נוספת.

לדוגמא: שתי משפחות זהות מכל הבחינות, משפחה א’ מוציאה 500 ש”ח בחודש על ביטוחים ומשפחה ב’ מוציאה 1,000 ש”ח.

ככל שיש ביטוח עודף אצל משפחה ב’, המשמעות הכלכלית היא הוצאה עודפת של 500 ש”ח שהיו יכולים להיחסך. אותם 500 ש”ח, בתשואה של 7%, היו הופכים תוך 20 שנה לחיסכון של 263,191.06 ש”ח

>> למחשבון של פרופיטי

>>למחשבון של ידע שווה כסף

הסכום שנחסך יכול היה להגן על המשפחה ולתת מענה ביטוחי משמעותי ולכן יש ישקול היטב האם הביטוח שרכשנו הוא באמת הכרחי או שעדיף לנו פשוט להשקיע יותר כסף בחיסכון.

כעת נגדיר למה ביטוח כן מיועד:

1. ביטוח מיועד לאפשר לנו לשמור על רמת חיים סבירה במקרה של אירוע ביטוחי

2. ביטוח מגן עלינו ועל התא המשפחתי מהתדרדרות לעוני

3. ביטוח מגביר את הנגישות שלנו למוצר הביטוחי

מסתתרים כאן שני נושאים נפרדים:

על-פי סעיפים 1+2: קו הבסיס שאליו אנו שואפים, הוא שמירה על רמת חיים נוכחית גם בעת אירוע ביטוחי. יש כאן הנחה נסתרת לפיה רמת החיים הנוכחית מספיק טובה כדי שנרצה לשמר אותה.

מי שרמת החיים שלו מלכתחילה לא עונה על הקריטריון הזה, צריך ליישם מספר צעדים שאינם קשורים לעולם הביטוח, כגון התפתחות מקצועית, ניהול כלכלת בית וכדומה.

רכישת ביטוח עודף הוא לא הפיתרון לרמת חיים שאינה אופטימלית, וראינו זאת בדוגמה הקודמת, שממחישה עד כמה קריטי לחסוך כספים במקום להוציאם על ביטוח מיותר. ככל שרמת החיים הבסיסית כן סבירה, ההגדרות שלפנינו מאפשרות לנו לבחון האם הביטוח שמוצע לנו מחזיר אותנו לאותו שיווי המשקל הכלכלי שאליו אנו שאופים.

לדוגמא, אדם שהכנסתו לפני אירוע ביטוחי הייתה 10,000 ש”ח וכעת אין לו הכנסה כלל: ברור כי חזרה לשיווי משקל פירושה לכל הפחות קבלת פיצוי חודשי בסך 10,000 ש”ח בחודש כדי לשמור על אותה רמת חיים. עם הבסיס הזה אנו יכולים להתחיל ולבנות את תמהיל הביטוח. נשאל את עצמנו, אילו ביטוחים יאפשרו חזרה לשיווי המשקל שהתקיים לפני קרות המקרה הביטוחי.

סעיף 3: מדבר על הגברת נגישות למוצר הביטוחי. פה הדגש הוא על יכולת המימוש של המוצר הביטוחי. שאלו את עצמכם: האם הביטוח שברשותי מעניק לי מענה מהיר ואפקטיבי לצורך הבריאותי שלי?

דוגמאות למענה מסוג זה: ביטוח שמקצר את משך האבחנה הרפואית ממספר חודשים למספר ימים, גישה לטכנולוגיות אבחנתיות כדוגמת CT,MRI,MRE. גישה לרופא מומחה לפי בחירת המבוטח, גישה למנתח לפי בחירה ועוד.

כעת נוכל להגדיר ביטוח ביתר קלות:

מוצר ביטוחי הממיר את הסיכון הכלכלי שבקרות אירוע באמצעות גביה של פרמיה.

בתמורה לפרמיה (מחיר), אנו מקבלים גישה לשירות רפואי בעלות סבירה כאשר מרבית המימון מועבר לגורם המבטח.

במקרים שבהם עלות המוצר או השירות גבוהה מאוד, ביטוח מגן עלינו מקריסה כלכלית ומאפשר לנו לשמור על רמת חיים סבירה מבלי לשאת ברוב עלויות הטיפול.

נדגים את עקרונות הביטוח באמצעות המענה שמתקבל מרכישת ביטוח חיים:

תארו לעצמכם זוג בני 30 עם ילד בן 5. כל אחד מבני הזוג מרוויח 10,000 ש”ח נטו בחודש. לצורך הפשטות, נצא מנקודת הנחה כי לזוג אין ביטוחים כלל. במקרה פטירה של אחד מבני הזוג, יחווה התא המשפחתי אבדן הכנסה חודשי של 10,000 ש”ח בחודש. מטרתו של ביטוח החיים במקרה זה יהיה לתת מענה כספי לאבדן ההכנסה של התא המשפחתי.

למי שמעוניין לדייק את סכום הביטוח הדרוש לו ולמשפחתו, אני ממליץ על מחשבון ביטוח החיים שפיתח נדב טסלר.

נושא ראשון: איך בנוי שוק הבריאות בישראל

כעת אנו מבינים את מהות הביטוח. על מנת שנוכל לבחון אילו מוצרי ביטוח דרושים לנו, נרצה להבין אילו צרכים ממלאת מערכת הבריאות בישראל ומתוך כך, אילו מענים המערכת אינה יודעת לספק. מה שהמערכת הציבורית לא מספקת כלל, או מספקת בצורה שאינה אופטימלית, נשלים בעצמנו. לשם כך, חשוב להבין את מבנה המערכת, יתרונותיה וחסרונותיה.

קיים קונצנזוס בינלאומי רחב, לפיו מערכת הבריאות הישראלית היא אחת מהטובות והמתקדמות בעולם המערבי. ביטוי לכך ראינו במשבר הקורונה, במסגרתו סופקו לישראל חיסונים לפני שאר העולם, בין היתר משום שמערכת הבריאות שלנו בנויה להפצה אפקטיבית ביותר של שירותי בריאות דרך קופות החולים, כמו גם יכולת איסוף וניטור מידע ברמה גבוהה, כל אלו מהווים תנאים אופטימליים לבחינה של התמודדות עם מגפה.

>>כנס ים המלח ה-20 – התמודדות מערכת הבריאות בישראל עם מגפת הקורונה  

איכות מערכת הבריאות באה לידי ביטוי גם בדירוג גבוה במדדי בריאות בינלאומיים. כך למשל, תוחלת החיים הממוצעת בישראל גבוהה מזו של ממוצע ה-OECD, תוחלת החיים מעל גיל 65 גם כן גבוהה מזו של ממוצע ה-OECD ותמותת התינוקות נמוכה משמעותית מממוצע ה-OECD.

מצד שני, למערכת הציבורית יש קושי לספק חלק גדול מהדרישה לבריאות, מה שמתאפיין בתורים והמתנה ארוכה בכל הקשור לרפואה יועצת, אבחון וניתוחים. בדירוג בינלאומי, ישראל ממוקמת נמוך מהממוצע במספר מכשירי CT ו-MRI, כמו גם בהוצאה כוללת לבריאות, הנמוכה מהממוצע במדינות ה-OECT.

את מבנה מערכת הבריאות נהוג לחלק ל-3 רבדים, הפועלים במקביל ותוך חפיפה מסויימת האחד עם השני: הסל הממלכתי, השב”ן, הביטוח המסחרי.

הסל הממלכתי

ברובד הממלכתי, התשלום על שירותי הבריאות נגבה מתלוש השכר. כל אזרח זכאי לו ללא קשר למקום העבודה או לשאלה אם הוא מועסק או מובטל. זכאות זו אינה גורפת בכל המדינות המערביות.

בארה”ב לדוגמא, קיים ביטוח בריאות בסיסי מובטח רק החל מגיל 65 (Medicare), עבור שאר קבוצות הגילאים, קיומו של ביטוח בריאות בסיסי תלוי במצב סוציואקונומי (Medicaid), קשור למקום העבודה או מותנה ברכישה אקטיבית של ביטוח בריאות.

בישראל, לעומת זאת, רוב השירות ניתן דרך קופת החולים אליה משויכים האזרחים וחלק קטן ישירות מול משרד הבריאות.

הזכאות דרך סל הבריאות הממלכתי היא רחבה ביותר, החל מטיפולי פיזיותרפיה, תזונה, התייעצות עם רופאים מומחים, כל סוגי הניתוחים (ללא השתתפות עצמית) וכלה בסל תרופות מסובסד (תרופות שבסל). ניתן לקבל פירוט על כל הזכאויות שבסל הבריאות באתר קופת חולים כללית.

השב”ן

משנת 1999 החלו קופות החולים לשווק שירותי בריאות נוספים, מעבר לסל הבריאות ובתשלום נוסף הנגבה באופן פרטני ממבוטחי הקופה. שירותים אלו נקראים, שירותי בריאות נוספים (להלן: שב”ן) וההצטרפות אליהם אינה מחייבת את חבר הקופה למלא הצהרת בריאות.

כדי להקטין את הסיכוי להצטרפות חברים רק לשם קבלת שירות נקודתי, נקבעו תקופות אכשרה לחלק מהשירותים. כך למשל, מבוטח יכול להצטרף לשב”ן כללית מושלם ולהיות זכאי לבחירת מנתח (זכאות שאינה קיימת בסל הבריאות), אך קיימת תקופת אכשרה של 12 חודשים במהלכה לא ניתן לממש את השירות.

השב”ן של קופות החולים מחולק לשני רבדים: רובד בסיס ורובד עליון. בטבלה שלפניכם תוכלו לצפות בתקנונים העדכניים של הקופות

קופת חולים	רובד בסיס	רובד עליון
כללית	זהב/מושלם (01/2022)	פלטינום (06/2021)
מכבי	זהב (01/2022)	שלי (03/2022)
מאוחדת	עדיף (01/2022)	שיא (01/2022)
לאומית	כסף (06/2021)	זהב (06/2021)

ביטוחי השב”ן לא נותנים מענה ל-3 תחומים עיקריים: פיצוי כספי במקרה של אירוע רפואי, תרופות מצילות ומאריכות חיים, רפואת חו”ל.

פיצוי כספי במקרה של אירוע רפואי – תקנון הקופות אינו מאפשר מכירה של מוצרי ביטוח מסוג פיצוי. כך למשל, לא ניתן לקבל פיצוי כספי מקופת החולים במקרה של פטירה, תאונה או מחלה קשה.

תרופות מצילות ומאריכות חיים – בחוק ההסדרים לשנת 2007 נקבע שקופות החולים לא יוכלו לשווק דרך ביטוחי השב”ן סבסוד לתרופות אלו. הרציונל היה כי מדובר בשירות רפואי בסיסי שאמור לקבל מענה במסגרת סל התרופות ולא לעבור הפרטה תוך דרישה לתשלום ממבוטחי הקופות. להחלטה זו יתרונות וחסרונות:

היתרון העיקרי הוא שקיים לחץ מתמיד על ועדת סל התרופות להכניס לסל השנתי תרופות מצילות חיים, גם כאשר מדובר בקבוצת אוכלוסייה קטנה יחסית ובעלות גבוהה מתקציב הסל הכולל. כך למשל, בשנת 2018 כ-128 מיליוני ש”ח, המהווים כ-25% מהתקציב השנתי, הוקצבו לתרופות נדירות שישמשו כ-127 חולים בלבד.

החיסרון העיקרי בהחלטה שלא לאפשר לביטוחי השב”ן לשווק תרופות מצילות או מאריכות חיים הוא שבהיעדר מענה מספק במסגרת סל הבריאות או השב”ן, הפכו חברות הביטוח המסחריות לגורם היחיד שמעניק כיסוי לכל אותן תרופות שלא זכו לתקצוב במסגרת הסל, ובשונה מהשב”ן, הצטרפות לכיסוי דרך חברת ביטוח מצריך מילוי של הצהרת בריאות.

רפואת חו”ל – ביטוחי השב”ן מעניקים מענה מצומצם בלבד לפתרונות רפואיים בחו”ל: השתלה בחו”ל, ניתוח בחו”ל, טיפול מיוחד בחו”ל.

לדוגמא, מבוטח המעוניין לבצע ניתוח בחו”ל דרך סל הבריאות, יצטרך לעמוד בתנאי זכאות נוקשים במיוחד (לפחות אחד מהבאים: נשקפת סכנת חיים או שאין טיפול חלופי בישראל).

דרך שב”ן רובד בסיס אין זכאות כלל.

דרך שב”ן רובד עליון קיימת זכאות בכפוף לצורך רפואי ואישור מראש של הקופה, אך במימון נמוך, עד 200% מעלות הניתוח לפי מחירון משרד הבריאות (ראו: תקנון כללית פלטינום).

לעומת זאת, הביטוח המסחרי מעניק שיפוי מלא, ותנאי הזכאות מקלים מאוד (צורך רפואי).

מימון שב”ן רובד עליון של 200% מעלות הניתוח לפי מחירון משרד הבריאות לא בהכרח מספיק לחלק מהניתוחים. על פי נתוני משרד האוצר, עלות מקסימלית (אחוזון 99) לניתוח פרטי בחו”ל מגיע ל 2.7 מליון ש”ח. כלומר במקרים מסוימים, העלות גבוהה בהרבה מגבול התשלום המירבי הקיים בשב”ן המורחב (רובד עליון).

חשיפה כלכלית – עלויות מקסימליות למקרה ביטוח לפי רשות שוק ההון:

להלן טבלה המסכמת את עיקרי ההבדלים בין רבדי הכיסוי השונים עבור ניתוחים בחו”ל:

רובד	מימון	תנאי זכאות
סל הבריאות	גבוה – 250,000 דולר ולמעלה מכך בכפוף לאישור מיוחד של משרד הבריאות	מחמירים – לפחות אחד התנאים: נשקפת סכנת חיים או שאין טיפול חלופי בישראל
שב”ן בסיס – כללית זהב	זכאות לפי סל הבריאות	זכאות לפי סל הבריאות
שב”ן עליון – כללית פלטינום	בינוני – עד 200% מעלות ניתוח בישראל לפי מחירון משרד הבריאות (עלול שלא להספיק לניתוחים מסוימים)	סבירים – צורך רפואי ואישור מקדים של קופת החולים
ביטוח מסחרי	גבוה – שיפוי מלא	מקלים – צורך רפואי שנקבע בישראל (אין דרישה לאישור מוקדם של חברת הביטוח, לא מחייב שתתקיים סכנת חיים, לא מחייב היעדר טיפול חלופי בישראל)

מעיון בטבלה ניתן לראות שבמקרה שלפנינו, קיים צורך ממשי לכיסוי בביטוח מסחרי ולמעשה, לא מדובר במותרות אלא בכורח המציאות.

הביטוח המסחרי

הביטוח המסחרי נועד לתת מענה לכל אותם “חורים” הקיימים בסל הבריאות ובשב”ן. את ההשלמות שמעניק הביטוח המסחרי ניתן לחלק לשלוש קבוצות:

1. מענה ביטוחי לכיסוי שאינו קיים כלל בסל הציבורי, בשב”ן או בשניהם – קבוצה זו כוללת את כל אותם הביטוחים מסוג פיצוי, למשל: ביטוח חיים, תאונות אישיות ומחלות קשות.

החשיבות של ביטוחים אלו היא בכך שהם מאפשרים למבוטח להגדיר בעצמו את המענה הביטוחי המתאים. למשל, פיצוי במקרה של מחלה קשה מאפשר לבחור בסכומי פיצוי הנעים בין 50,000 ש”ח ל- 600,000 ש”ח. ברור שקבלת פיצוי גבוה תעניק שקט נפשי וביטחון כלכלי רב בהרבה על פני כיסוי מצומצם. האפשרות לרכוש סכומי ביטוח מותאמים אישית הופך את שוק הבריאות למשוכלל יותר ומגדיל את אפשרויות הבחירה בו בצורה ניכרת.

2. מענה ביטוחי לכיסוי שקיים בצורה מצומצמת או לוקה בחסר בסל הציבורי, בשב”ן או בשניהם – קבוצה זו כוללת ביטוחים מסוג שיפוי, כגון ביטוחי קטסטרופות: ניתוחים בחו”ל, תרופות מחוץ לסל, השתלות וטיפולים מיוחדים בחו”ל.

ביטוחים אלו קריטיים לכל תא משפחתי והביטוח המסחרי מעניק להם מימון כמעט ללא מגבלה תקציבית.

3. מענה ביטוחי לכיסוי שקיים בצורה רחבה בסל הציבורי, בשב”ן או בשניהם אך חברת הביטוח מציעה שירות מהיר וזמין יותר למבוטח.

ביטוחים אלו כוללים פוליסות כגון: ניתוחים בישראל, ביטוח אמבולטורי וכתבי שירות שונים: אבחון מהיר, ניהול מקרה רפואי, רפואה אונליין ורפואה משלימה.

איך נהוג להשתמש בשלושת הרבדים

השימוש הנפוץ ביותר בשירותים רפואיים הוא בצורה מדורגת. קודם כל בודקים האם השירות קיים בצורה מספקת בסל הציבורי. במידה ולא, פונים לשב”ן. אם השירות חסר בשב”ן, נממש זכאות דרך הביטוח המסחרי. שיטה זו נוחה ומקובלת אך מבוטח המעדיף לפנות ישירות לרובד הפרטי יכול כמובן לעשות זאת, מדובר בעניין של העדפה אישית.

נושא שני: איך לוודא שיש לנו את המינימום הנדרש

איכות מערכת הבריאות, העובדה שיש שלושה רבדים המשלימים אחד את השני ונותנים מענה לחסרונות האחד של השני, מאפשר לנו לבנות מערך בריאות משפחתי איכותי ולהינות מרפואה ברמה גבוהה מאוד. הקושי המרכזי הוא במימון הביטוחים הפרטיים וביכולת לתעדף ביניהם.

עם השנים נוצרו 3 בעיות, ויש ביניהן חפיפה מסויימת:

ראשית, 65% מהאוכלוסייה לא רכש ביטוחים פרטיים הכרחיים ונמצא במצב של תת-ביטוח. בדו”ח מבקר המדינה לשנת 2020 ניתן לראות כי אחוז המבוטחים בביטוח מסחרי עומד על 35%. היות שביטוחי קטסטרופה (השתלות, תרופות מחוץ לסל, ניתוחים בחו”ל) ניתן לרכוש רק בביטוח המסחרי, הרי ש-65% מהאוכלוסיה לא רכשו את הביטוח הנדרש.

שנית, אצל 20% מבין רוכשי הביטוח הפרטי קיים מצב של תשלומים עודפים על מוצרים כפולים וחופפים.

שלישית, מצב של ביטוח יתר (יותר מידי ממוצר אחד ביחס לצורך הביטוחי הממשי).

ניתן דוגמא המגלמת את כל 3 הבעיות בו זמנית: אדם רכש 4 פוליסות של תאונות אישיות בעלות חודשית של 1,000 ש”ח בחודש. בשל הפרמיה הגבוהה, לא רכש ביטוחי בריאות נוספים.

תת-ביטוח (בעיה ראשונה) – חסר לו רובד קטסטרופות (תרופות, השתלות, ניתוחים בחול)

כפל וחפיפה מיותרת (בעיה שניה) – ביטוח תאונות אישיות כולל מרכיבי שיפוי שלא ניתן לקבל עבורם החזר מעבר לעלות השירות בפועל (למשל: שיפוי עבור ניתוח כתוצאה מתאונה)

ביטוח יתר (בעיה שלישית) – הפוליסה מעניקה החזר גבוה מאוד עבור תאונה, מעל ומעבר לצורך הכלכלי הממשי. למשל, החזר של עשרות אלפי שקלים עבור שבר ביד.

במצב שלפנינו התיק הביטוחי אינו אופטימלי.

מה הפיתרון? להתחיל מיצירת תיק ביטוח שנותן מענה קודם כל למצב של תת-ביטוח. רק אחרי שקיים מענה, ניתן לשקול אילו מוצרים להוסיף או לגרוע ובאיזה היקף. במילים אחרות, קודם כל מענה בסיסי ורק אחר-כך התאמה אישית בהתאם לרצון ולצורך נוסף.

המענה הבסיסי צריך לתת מענה לשאלה: מה אסור שלא יהיה ברשותנו? אתן דוגמא – כמעט אין חולק על כך שנדרש לכל אזרח סל בסיסי בביטוח המסחרי הכולל את מרכיב התרופות שמחוץ לסל הבריאות. הסיבה לכך היא שבכל שנה נבחרות בקפידה בסביבות 800 תרופות המועמדות לסל, מתוכן רק 150 תרופות בקירוב מקבלות מימון בפועל. הגישה לשאר 650 התרופות קיימת רק במידה וקיים ביטוח מסחרי (או יכולת לממן את התרופה מכיס המבוטח באופן מלא).

>>לקריאה נוספת: דיוני סל התרופות לשנת 2022

נושא שלישי: כללי אצבע – עשה ואל תעשה (סדרי פעולה ברכישת ביטוח)

עשה (מה ליישם)

בשלב זה אתם מודעים לפערים הקיימים במערכת הבריאות הישראלית. להלן חמש פעולות שניתן לנקוט כדי לוודא שאתם מוגנים מבחינה ביטוחית:

פעולה ראשונה: ללא קשר למה שיש לכם, השלימו את המינימום הנדרש.

גם אם אתם במצב של עודף ביטוחי ממוצר מסויים, קודם כל ודאו שברשותכם הכיסויים היסודיים (הרשימה בהמשך). רק לאחר מכן התפנו לבחון אילו מוצרי ביטוח כדאי לבטל או לצמצם.

פעולה שניה: חפשו את הדרך להיכנס לביטוח עם הצהרת בריאות מצומצמת ככל הניתן.

דוגמאות:

1. בפניקס הורה עם פוליסה פרטית יכול לצרף ילד שנולד ללא הצהרת בריאות

2. בהצטרפות למקומות עבודה – ניתן להצטרף לקולקטיב בריאות ולצרף בני משפחה ללא הצהרת בריאות.

פעולה שלישית: חפשו את המחיר הטוב ביותר (בדקו את הפרמיה הכוללת עד גיל 90 ולא ל-5 השנים הקרובות בלבד)

>>להשוואת פרמיות בביטוח בריאות – אתר מבט

שימו לב – החלפה של פוליסת בריאות פרטית מחייבת מילוי הצהרת בריאות. אם השתנה מצבנו הבריאותי, אנו עלולים “להיתקע” עם פוליסה שאינה אופטימלית עבורנו.

פעולה רביעית: חפשו את תנאי הפוליסה הטובים ביותר

פעולה חמישית: חפשו סוכן שילווה אתכם במקרה של תביעת ביטוח, כלומר כאשר תזדקקו לגורם מקצועי שיסייע לכם במימוש הפוליסה מול חברת הביטוח.

אל תעשה (ממה להיזהר)

1. היזהרו מלבטל ביטוח בריאות באליו נכנסתם בריאים וכנגדו לרכוש ביטוח דומה עם החרגות (כתוצאה מהחמרה של מצב בריאותי)

2. עשו גוגל על סוכן הביטוח שבחרתם וודאו שאין כנגדו תביעות או תחקירים בתחום הביטוח

3. אם אתם משלמים מעל 1,000 ש”ח בחודש ברמת תא משפחתי על ביטוחים – ודאו כי העלות הזו אכן מוצדקת כנגד מה שאתם מקבלים

נושא רביעי: איך להיערך לפגישה עם סוכן ביטוח

באופן כללי, אני מציע למי שמעוניין לרכוש ביטוח לקיים פגישה פרונטלית או בזום עם סוכן בעל רישיון. עדיף להימנע מרכישת ביטוחים דרך הטלפון או מול נציגי שירות.

אני מציע לעבור לכל הפחות על הנושאים הבאים:

מלאו את הדף עבורכם ועבור בני המשפחה והציגו את הממצאים לסוכן. ודאו כי אתם עוברים על כל הסעיפים כדי לוודא שיש מענה לצורך העולה מכל אחד מהם.

לסיכום

בפודקאסט ידע שווה כסף התקיים דיון נרחב ומעמיק בשאלת ביטוחי הבריאות. אחת המסקנות העולות מהדיון הוא כי קיים צורך ממשי למקד את הדיון הביטוחי באותם כיסויי בסיס, להבין את חשיבותם ולדאוג להשלימם.

מצאתם טעות בכתבה? רוצים לשאול או להציע משהו? כתבו לנו